התלבטתי אם לכתוב או לא, אבל אני מרגיש שאני צריך את זה. כל החיים שלי הייתי בודד, לבד, מסוגר מאוד, בלי חברים טובים, ובאמת שכל המצב לא כל כך הפריע לי עד לא מזמן. לאחרונה מרגיש אחרת, במיוחד כשאני עובר עכשיו תקופה די קשה ואין מישהו שאני מרגיש בנוח לשתף אותו ולספר לו על הכל. אני לא מסוגל לצאת ולהכיר אנשים כי יש המון דברים שמונעים ממני לעשות את זה, פחד מביקורת, לחץ, קשיים שאני מתמודד איתם ועוד כל מיני דברים אחרים שמונעים ממני לצאת קצת יותר מהבית, לראות עולם ולהכיר אנשים.
לפעמים אני חושב על הכל ובעיקר בלילות, בוכה המון, אני מנסה ומשתדל לעשות כל מה שאני יכול ולא מצליח, נפגעתי הרבה מהקשר היחיד שהיה לי וגם אותו איבדתי, את כל התקופות הקשות שלי אני עובר לבד ואפילו כשהמשפחה תומכת, אני עדיין נשאר לבד בלי מישהו או מישהי שאיתי, בלי חבר טוב או חברה טובה, כלום.
אני לא יודע מה לעשות, איך להמשיך מכאן, אני מרגיש שאני צריך את הבן אדם הנכון שיהיה איתי, ידאג לי ויאהב אותי בלי תנאים ולא מחובה של דאגה כמו מהמשפחה, אחד, רק אחד, ובינתיים, אני צריך להתמודד כל יום מחדש עם הכל לבד.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות