החבר לקח אותי לחצי שנה שלנו לאכול אצל אמו, הוא לא יכל להשקיע?

אני בת 19,ויש לי חבר בן 22 כבר חצי שנה.
אני והוא גרים בערים שונות,ובדרך כלל רוב השבוע אני עובדת בעיר שהוא גר ואנחנו רואים אחד את השני ורק בסופש אני חוזרת הביתה.
לפני שבועיים חזרתי הביתה לחופשת פסח,ולא ראינו אחד את השני במשך שבוע וחצי..
דיברנו כל היום בטלפון והסתמסנו אבל זה לא היה אותו דבר,וגם מה שהתאריך של החצי שנה שלנו יצא בדיוק בזמן שהייתי בחופשה. ככה שלא יכולנו לחגוג את זה באותו יום אלא היינו צריכים לחכות עד שאני אחזור. הוא כל הזמן אמר לי כמה שהוא מתגעגע ורוצה לראות אותי כבר ,וציפיתי מאוד כבר לחזור.
הבעיה מתחילה כאן.ביום שחזרתי ,היינו אמורים להפגש בערב אחרי שהוא יסיים לעבוד,ולצאת לאנשהו(ככה לפחות אני חשבתי).
ממש ממש חיכיתי לערב כדי לראות אותו כבר ושנצא כי כבר כמה חודשים שלא יצאנו לעשות משהו ביחד.
התלבשתי יפה,התאפרתי,השתדלתי להראות ממש טוב בשבילו. וסופסוף הוא התקשר ואמר לי שהוא מחכה לי באוטו בחוץ .
ממש התרגשתי ויצאתי החוצה מחכה לראות אותו מחכה לי מחוץ למעלית ושיחבק אותי כמו תמיד .
אבל הפעם כלום. הופתעתי מאוד כשראיתי שהוא לא מחכה לי מחוץ למעלית ועוד יותר הופתעתי כשראיתי אותו לבוש בבגדי עבודה.
נכנסתי לאוטו והוא אמר שאנחנו ממהרים..חשבתי שאנחנו ממהרים להגיע למסעדה בזמן או לכל מקום אחר שהוא רוצה לקחת אותי.
אבל לאן הוא לקח אותי בסוף? לאכול פיצה אצל אמא שלו.
כעסתי מאוד אבל לא הראתי לו את זה כי לא רציתי להרוס לו את המצב רוח.
ואז גם ממש התבאסתי.אני מתה על אמא שלו והכל באמת,אבל זה החצי שלנו!בכל יום אחר קח אותי בכיף לאמא שלך לאכול,אבל לא היום בחייאת. לא יכולת להיות קצת יותר מקורי?? להשקיע בי קצת יותר ??? הוא מבחינתו זה היה בסדר גמור.
בסוף הערב הלכנו אליו הביתה ואז הוא הביא לי את המתנה שלי.ממש שמחתי עליה ,אבל עדיין כל העניין הזה הציק לי מאוד.
יום אחר כך עדיין כעסתי מאוד ואז כשהייתי אצלו בבית ,הייתי מאוד ממורמרת ואדישה,ואז התחלתי לבכות.הוא לא הבין מה קרה ולא הצליח לדובב אותי. הוא ביקש שאספר לו מה מפריע לי ולמה אני בוכה,אבל לא יכולתי להגיד לו את זה כי פשוט לא רציתי לצאת קטנונית.
אז המצאתי לו שקר כלשהו והוא אכל את זה.
אבל עדיין זה אוכל אותי מבפנים כל מה שקרה ואני לא יודעת איך לספר לו. מה לעשות?