נשואה 3 שנים. יש לנו 2 ילדים קטנים.
עברנו הרבה מכשולים ביחד. משהייתי בהריון לא קיימנו יחסי מין עד היום כבר שנה לא מרגישה שבא לי אני כבר לא נמשכת ולפעמים גם נגעלת ממנו. יוצא שאני מדברת עם גברים אחרים ללא ידיעתו לא נפגשתי או דיברתי בטלפון אלא בהודעות כם אנשים מהעבר שהייתי איתםצבקשר. יש פעמים שאני מתחרטת וחושבת שהתחתנתי והבאתי ילדים מהר מדי. מפחדת להתגרש עם ילדים. מפחדת לקום ולהגיד שזה לא עובד כבר וזה לא מה שהיה. הוא ממש משתדל הוא עובד כל היום ולא נמצא בבית ככה שאני גם עושה את כל הדברים לבד ללא עזרה בכלל! נמאס לי להעיר לו לצעוק להתעצבן ולבכות על המצב. מצד אחד מפחדת לקום וללכת איפה אני אמצא גבר יותר טוב ממנו? הוא מפרנס ובחור טוב אבל זה לא מרגיש מה שזה היה בעבר. יכול להיות שפשוט עם הזמן ההרגשה הזאת תעבור? או שלקום וללכת זה הפתרון? מפחדת להחמיץ תזמן ותשנים האלה ולהישאר תקועה במקום שלא עובד כבר עכשיו. ומצד אחד כל הזמן אני אומרת שמגיעה לו הזדמנות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות