חברה שלי ואני יוצאות כבר שנתיים וחצי בערך, ואפילו התחלנו באחרונה לדבר על לעבור לגור ביחד.
מהתחלת הקשר היו לה כל הזמן ספקות, כל פעם לגבי דבר אחר בקשר, או לגבי עצם הקשר (כלומר אחת לכמה זמן עולה שאלה האם אני ה"אחת"), אבל הספקות צצו אחת לדי הרבה זמן, ושאר הזמן באמת שהיה לנו ממש כיף.
בכללי, הזוגיות שלנו כיפית, זורמת, טובה ומקדמת אחת לשניה, וגם היא אומרת את זה. היא מעריכה ואוהבת אותי מאוד כבנאדם ואני מאוד מעריכה ואוהבת אותה, יש לנו ערכים ועקרונות דומים בחיים ועל פניו, חוץ ממריבות על שטויות אחת לכמה זמן, זה נראה כמו זוגיות טובה.
אבל הבעיה היא שאחת לכמה זמן, ובחודש האחרון במיוחד, היא התחילה לפקפק יותר ויותר אם זה הזוגיות בשבילה, אם אני האחת בשבילה, אם כל מיני דברים שהיא מרגישה זה איך שאמורים להרגיש. לדוג' היא אומרת שהיא מרגישה בחברתי שכיף וטוב ונחמד, אבל זה דיי כל מה שזה, זה לא אהבה גדולה ומחשמלת; דוג' נוספת היא מבחינה מינית- היא נהנת לשכב איתי אבל זה פחות לחוץ לה (נגיד אם לא שכבנו שבועיים, היא סבבה עם זה).
בהתחלה נורא ניסיתי להיות שם, לתמוך, להגיד לה שעד עכשיו היה לנו כל כך טוב אז למה לוותר על זה וכל זה, אבל מאז חשבתי קצת, ואולי מה שאני עושה זה לא נכון? אולי באמת זה לא זוגיות טובה בשבילה? אולי באמת מה שצריך להרגיש בזוגיות זה חשמל? אולי כל הספקות האלו אומרים משהו על הזוגיות?
אם כל זה נכון, מה אני אמורה לעשות? לוותר עליה?
תודה לעונים:)
(בחרתי לשים את זה בזוגיות ולא בגאווה כי זה הרגיש לי יותר כשאלה הקשורה לזוגיות מאשר לענייני להט"ב)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025