לפני חודש וחצי בן זוג שלי ב6 השנים האחרונות נפרד ממני.
הסיבות שלו היו מוצדקות אבל לדעתי הן היו ותרניות... הוא טען שאנחנו שני אנשים שונים ושאין לנו תחומי עניין משותפים יותר (אני אדם ביתי יותר, פחות בליינית, והוא מחפש לצאת למסיבות עד 4 בבוקר. לא מנעתי את זה ממנו אבל גם לא הצטרפתי) ושאנחנו לא מצליחים לפתור בעיות שלנו (שתמיד עסקו בספורט, תזונה, וכדומה). מעבר לזה הכל היה בסדר.
מאז, אני מנסה להתגבר מאוד, משתדלת לבלות ולצאת, אבל מאוד מאוד כואב לי שהוא ויתר כל כך בקלות על מערכת יחסים רצינית. דיברנו בעבר על לעבור לגור ביחד ועל למסד את הקשר, והוא פשוט זרק את הכל לפח.
אני כועסת על הותרנות שלו, על זה שהוא לא מבין מה היה לו בידיים וויתר עליי בשביל לחפש בחורה שאוהבת ספורט ומסיבות. חשוב לציין שאני בחורה נאה, אינטליגנטית, שעושה ספורט (לא הרבה אבל עושה), חברותית ונעימה.
אחד מהדברים העיקריים שצורבים לי בפרידה הזו בין השאר שבמשך 6 השנים האחרונות יצאנו כל יום שישי עם חברים שלו, וזה די ניתק לי קשרים מחברים שלי (דבר שקשה להשיג כי אני בתואר פחות חברתי בשנה האחרונה, אני לא לבד אבל גם לא מוקפת בחברים). חברים שלו אפילו לא טרחו לשלוח לי הודעה אחרי הפרידה לשמוע מה שלומי או להגיד לי שהם מצטערים, וזה כל כך פגע בי.
מה עושים מפה? איך ממשיכים? אני לא בחורה של אפליקציות, מחפשת אך ורק קשר רציני (אבל לא בטוחה שאני מוכנה).
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025