קודם כול שלום למי שקורא, זאת פעם ראשונה שאני כותב כאן באתר.
אז ככה אני בן 25, חי בפריפריה בצפון אצל ההורים.
אני סובל ממה שנקרא בשמה המקצועי, מ"חרדה חברתית". כן, אני בטיפול מקצועי, כן אני לוקח תרופות שאמורות לעזור לי עם הקשיים ובכללי עם החיים.
תיכון סיימתי בקושי בגלל הבעיות החברתיות שלי, הצלחתי לסיים בגרות עם ממוצע של 78 סופי ו12 שנות לימוד, רישיון נהיגה גם יש לי. ( כמובן שכול הדברים האלה הצלחתי להשיג בשיניים ולא הכול בא ברגל). מהצבא קיבלתי פטור אל אי התאמה. ומגיל 18 ועד היום אני רק מחליף עבודות כמו "גרביים".
המשך זמן, תקופת עבודה הכי ארוכה שהייתה לי היא חצי שנה ב4 עבודות שונות. (כלומר שנתיים של עבודה סה"כ). וכול פעם אחרי חצי שנה הייתי בורח כי הרגשתי שחוק,מוצף, חרדתי ולא רגוע אפילו לכיוון פרוניאידי. בגדול אני שונא לאודות בזה אבל אני מרגיש כמו סמרטוט אובדני. אני לא אוהב את הפריפריה שאני גר בא, האוכלוסיה של המקום לא ממש טובה, מצב העבודות פה רע, אין לי חברים , מעט מאוד תחביבים בריאים , אין לי אוטו, אין לי בת זוג. כול מה שאני מצליח כרגע לעשות זה לעבוד במשרה חלקית, עזרה בבית בכול הקשור לנקיונות, בישולים, סדר וכו', טיולים עם הכלב, קורא מדי פעם ספרים, אפילו התחלתי קצת ללמוד לנגן על גיטרה,
וזהו. אין לי שמץ של מושג איך נראים או אמורים להרגיש חיים של בחור בן 25, אבל אני אישית מרגיש אבוד ואפילו חסר מוטיבציה להמשיך להאבק ולהלחם בחיים שאני חי. אשמח לעצות/לשמוע מאנשים בכללי כול דבר יעזור לטובה ולרעה.
תודה רבה לקוראים :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025