בחצי שנה האחרונה עברתי הרבה מערכות יחסים של חודש -שלושה חודשים וזה פשוט לא הצליח להתרומם.
אני בחורה משכילה עם אופי כיפי, טובה ואכפתית, נראת מצוין ותמיד יש על מה לדבר איתי
בקשר האחרון שהיה לי, יצאתי עם בחור בגילי (25) הייתה בנינו אחלה כימיה אינטלקטואלית. הבחור היה חכם, מצחיק, נעים ומכבד שהיינו ביחד. אבל לא פינה לי הרבה זמן הלו"ז שלו כמו כן חשוב לי לציין שהיו בנינו פערים בנראות החיצונית, לעולם לא ציינתי זאת בפניו אבל זה היה ברור. הוא ללא ניסיון במערכות יחסים וגם במיטה הוא לא היה "מר ביטחון עצמי" והוא לא כל כך תפקד, האבסורד הוא שאין לו הרבה סיכוי שמישהי כמוני תקבל אותו ותכיל אותו ככה, ועדיין הוא היה זה שפחד ממחוייבות. תמיד הראתי לו שהכל טוב בנינו כי מאוד נהנתי להיות לידו וגם מאוד רציתי להכנס כבר לזוגיות, ניסיתי ללמד אותו איך להתנהל בזוגיות- מה הציפיות שלי ברמה החברתי וברמה המינית. בסופו של דבר נשבר לי ממנו, נתתי לו את הלב שלי והוא לא העריך ולא יישם. סיימתי את הקשר הזה. אני שמחה על הצעד הזה.
הבעיה היא אחרת...
אני מפחדת שמרוב הכמיהה שלי לקשר אני מתפשרת על גברים בינוניים ויותר מזה, אני מפחדת שאני מקרינה את הלחץ שלי ואני מרתיעה גברים פוטנציאליים.
איך אפשר לצאת מהאובססיה הזאת לזוגיות? אני מרגישה שאני מתחרפנת כבר וחברות שלי לא אומרות כלום חוץ מתרגעי וזה יגיע בבוא העת.
אשמח מאוד אם למישהו יש עצה טובה או שיתוף של מצב דומה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025