נתתי לו מה שהוא רצה ואחרי יום נפרדנו!

אוקי הכותרת קצת יוצרת דעות קדומות אז אני אסביר פה במפורט אולי זה יהיה טיפה ארוך.
אני בת 15 (כיתה ט)והיה לי חבר בן עוד מעט17(כיתה י) (כמעט שנתיים מעליי) הוא היה החבר הראשון שלי, נהיינו ביחד באמצע דצמבר בערך ומהתחלה ידעתי שהוא כבר שכב ועשה הכל כי היו לו חברות לפני רציניות ודיברנו על זה.לי לא הייתה בעיה מדי פעם כזה לזרום וזה אחרי שעבר קצת זמן,היחס שלו אליי בכלליות היה באמת מדהים בהתחלה והוא רדף אחריי והיה ״הגבר המושלם״ אחרי כמה זמן כבר הכל התהפך אני ממש התאהבתי בו באמת הייתי משתגעת מזה שהוא לא עונה לי לפעמים כי הוא לא יכול (הוא בקבוצה של משהו שמומנעת ממנו למצוא זמן אליי או בכללי וזה באמת תוקע) בקושי הייתי רואה אוצו והייתי כל כך מתגעגעת והוא גר באצת כמה דקות ממני,אחרי כמה זמן התחילו להיות לנו ריבים לפני עם הם היו על באמת שטויות כי הוא מתעצבן מדברים סתם לפעמים וגם אני ככה.והריבים האלה היו ממש גדולים שבהתחלה כל פעם שהיינו רבים חשבתי שהוא יפרד ממני.אחרי איזה חודש בערך התחלנו יותר עם סקס יבש ודברים כאלה ולא בא לי לדבר ממש על מה עשינו כי זה לא העניין אבל לא הייתה לי בעיה עם הדברים האלה וזה היה בהסכמה. עבר עוד קצת זמן והמשכנו כל הזמן לריב באמת אבל וכל זה מתווסף לזה שלט הייתי רואה אותו (פעם בשבוע אולי פעמיים זה מה שהייתי רואה אותו) היה לנו עוד ריב והגענו למסקנה של להיפרד אני באמת נחנקתי מבכי לא ידעתי מה לעשות אבל דאגתי להעסיק את עצמי ולהיות עם חברות ולנסות לשכוח מזה,זה היה קשה אבל עבד קצת. אני עדיין לא הפסקתי לחשוב עליו והוא אמר גם שנפרדנו (דרך אגע זה היה בווצאפ) שהוא יודע ״שנחזור״ מתישהו פשוט עכשיו זה לא מתאים לו ואני באמת ננצח לו לדבר אליי מגעיל כמו כלבה שלו.אחרי יומיים ירדתי להביא לו משהו שהיה אצלי ויום לפני זה שאלתי אותו כמו מטומטמת אם הוא רוצה שנדבר והוא אמר שהוא מעדיף שלא ואין על מה. אז ירדתי להביא לו ופתאום הוא ראה אוצי ואמר בואי נשב לדבר ,ישבני לדבר מפה לשם חזרנו ואמרנו שניקח את זה בקלילות לממשל אני אביו שקשה לו לראות אותי וזה ובאמת מאז לא רבנו בכלל עדיין בקושי הייתי רואה אוצו ומדברת איתו אהל זהו.אז חזרנו היינו מדברים כזה ועדיין הרגשתי שהוא בכלל לא אוהב אוצי למרות שהוא אמר שכן ,אני הערצתי אותו לא רציתי לאבד אותו ואלוהים יודע למה .בשבועיים האלה מכשחזרנו התקדמנו עם הדברים שהיינו עושים וגם לא הייתה לי בעיה אבל בוא נגיד שזה בא ממנו ואני הסכמתי זה לא שאני באתי ואמרתי לו בוא נעשה ככה וככה .הייתי אצלו ביום אחד חפני כמה ימים עשינו כמה דברים היה אחלה וזה ואז היה מאוחר והוא פתאום אירי שנוא קיבל מה שהוא רוצה ניהיה מגעיל לקח את הטלפון לא התייחס אליי באמת כאילו אני זונה שלו. אז אמרתי לו באמת באמת בצחוק שהוא נצלן וזה מה שהוא ריצה ואז הוא מגעיל ואפילו צחקתי שאמרתי והוא ״לא ענה״ הוא היה בטחפון. אחר כך הלכתי הביתה וצחקנו ורשמנו אחד לשנייה שנפרדנו וזה ואני הייתי לגמרי צינית וחשבתי שגם הוא ופתאום הוא לא ענה יותר ואמר ביי והתחלתי להיבהל, עבר יום רשמתי לו מליון הודעות בכל מקום אםדרי וגם התקשרתי אליו והוא לא ענה לי .פתאום הוא אמר לי לא רוצה לדבר איתך עזבי אוצי משהו כזה. התקשרתי והוא אמר לי את אותו הדבר, לא היה לי שמץ מה קרה באמת שום מושג, כח זה היה אחרי שנתתי לו מה שהוא רוצה . בקיצור עבר עוד יום דיברנו וזה רבנו רצח הוא רצה שניפרד ״הבין שאנחנו חא מתאימים״ זאת הייתה הסיבה שלו . הוא יודע מהתחלה שאני שונאת בנים שרק מזיינים או מקבלים מה שהם רוצים וזורקים הוא יודע כמה אני פגיעה וזה חבר ראשון שלי אני לא מכירה דברים כאלה.בקיצור נפרדנו וקשה לי אני יודעת כמה הוא מרא ולא מגיע לי אותו אבל איל להתגבר? בבקשה תעזרי לי מה לעשות (דרך אגב אף אחד לא בעד הזוגיות שלנו ,לא ההורים לא חברות לא חברים.)