שלום לכם, אני בת 29, רווקה, עזבתי את הבית של ההורים לפני חצי שנה, לשכונה לא רחוקה מהם. אחותי הקטנה (27) בדיוק ילדה וחזרה לגור שם (בקומה העליונה) עם הבעל והילד, השארתי בחדר חפצים שלי, מיטה, ארון, ושולחן כתיבה. לפעמים אני באה לבית של ההורים ומשתמשת בדברים.
לצערי מאז שעזבתי אני עדיין מרגישה סנטימנטים למקום שלי שם, לאיפה שגדלתי, הייתי עם אחותי באותה קומה ועכשיו היא השתלטה שם על הקומה, כל פעם מבקשת להכניס חפצים לחדר שלי (שידה החתלה לתינוק, ארון צעצועים לתינוק, ביקשה חצי ארון וכו'), אני משתדלת לבוא לקראת אבל מצד אחד אני לא מבינה איפה הגבול, אני רוצה להאמין שברגע שארצה לחזור הביתה היא תפנה לי את הכל ותחזיר את החדר לקדמותו. מצד שני, עזבתי את הבית כדי להתפתח, והמטרה שלי היא לא לחזור אחורה לבית ההורים, אך כל פעם שהיא מבקשת משהו שקשור לחדר שלי, הלב שלי מתכווץ ואני מרגישה שאני נדחקת.
הייתי שמחה לעצות כיצד לא להרגיש את הרגשות האלו כל פעם, לתת לזה לעבור ולחלוף, להבין שיש לי כעת את הפינה שלי ומה שקורה בחדר שלי הקודם לא אמור להטריד אותי יותר.
תודה לעוזרים..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025