היי לכם,
אז נתחיל בזה שאני ובן הזוג שלי ביחד מהצבא והוא החבר הרציני הראשון שלי. אני ממש בהתלבטויות אם להיפרד ממנו ואני אפרט;
אני מרגישה פשוט חוסר השקעה, חוסר יוזמה וחוסר מוטיבציה מהצד שלו להשקיע בקשר.
מבחינתי אחרי 4 שנים ביחד צריך לדבר על לעבור לגור יחד או לפחות להיפגש יותר מרק סופ"שים, ומבחינתו זה לא ביג דיל והוא לא רוצה לעבור לגור איתי עדיין. הוא לא מוכן לקנות רכב שיכול לעזור לנו להיפגש קצת יותר (וזה לא שהוא בקשיים כלכליים, פשוט חרד לכסף שלו), ושלא נדבר על לשלם עליי פה ושם בדייטים, לא שיש לי בעיה לשלם על עצמי אבל אין את החיזור הזה או הרצון להראות שהוא מעניק מעצמו בשבילי לפעמים. גם המשפחה שלו לא "מתה" עליי בלשון המעטה, ולא כי עשיתי משהו, פשוט כמה שאנסה להיות בסדר איתם זה לא עוזר. בטוחה שאם ניפרד מילים טובות לא יהיו להם להגיד עליי ובחיי שלא עשיתי להם משהו רע, הם פשוט קשים אליי בטירוף.
אני לא אומרת שאני מושלמת אבל אני רוצה לדעת אם זה מצב תקין. אני באמת משתדלת, אני עוברת לגור קרוב אליו (עם שותפים) ואני נוסעת אליו שעות באוטובוסים ולא מבקשת ממנו לשלם עליי כלום.. מבחינת הזוגיות כן כיף לי איתו, ואנחנו חברים טובים ואוהבים להיות ביחד, יש לו הרבה תכונות טובות וזה מה שמקשה עליי לחתוך. אני לא טובה בפרידות, גם אם קשה לי...
אשמח לעצות ותודה למי שקרא
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות