חג שמח,
אני מרגישה קצת אבודה.
אני בת 23 אוטוטו ומעולם לא חוויתי זוגיות אמיתית.
פה ושם יצאתי לדייטים,היה גם מישהו שזה המשיך קצת מעבר אבל בסוף חתכתי.
למה? כי תמיד בראש שלי ניסיתי לבחון האם זה בחור שאוכל להיות איתו לנצח,והתשובה תמיד הייתה לא.
אז חתכתי.
כן,בדיעבד זה היה מטופש לגמרי.
האמת שיש עוד גורמים בחיי שהשפיעו עליי בהיבט הזוגי.
הרקע הדתי ,חינוך ,משפחה..
כך שהרגשתי שאני לא יכולה להביא סתם כל אחד הביתה.
אבל השנים חלפו והרצון לאהוב ולהיות נאהבת התעלה על הכל.
ועכשיו הכרתי בחור מקסים,באמת די מדהים.
יצאנו כמה פעמים אבל שוב נכנסתי למעגל החשיבה ההרסני הזה,הוא כיבד אותי ונתן לי קצת זמן לחשוב.
ונחשו מה? כן,הרסתי גם את זה.
אבל הפעם אני באמת מתחרטת ומרגישה שעשיתי טעות.
אבל אין לי אומץ לפנות אליו כי אם ארגיש לא שלמה עם זה שוב? אני פשוט לא רוצה לפגוע בו.
אני יודעת שאני מסובכת אבל אני באמת מנסה לעבוד על זה.
אז יש טעם בכלל לפנות אליו ולשתף אותו במחשבות שלי? יש בינינו שיח פתוח ,וחשוב לי לדעת מה הוא חושב.
לא נתתי לו הזדמנות להגיב.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות