להתעלם מהרגשות או ללכת בעקבות הלב?

שלום רב, אבקש שלא תשפטו אותי ובאמת תנסו להבין לליבי.
לפני כחמש שנים יצאתי מזוגיות של ארבע שנים היינו ביחד מגיל 15-18, הוא היה האהבה הראשונה שלי ואני הייתי שלו.
לא אשקר, הקשר לא היה פשוט, הוא היה מאוד קנאי ואובססיבי ולקראת סוף הקשר לא היה לי טוב איתו.
לא היה לי טוב איתו לקראת סוף הקשר כי הוא התגייס לצבא וזה ממש השפיע עליו לרעה וכמו כן גם השפיע על ההתנהגות שלו איתי.
תקופה של חודש לפני סיום הקשר סופית היה מישהו שמחזר אחריי המון דרך ידיד טוב שלי ובעקיפין הייתי אומרת לו שיש לי חבר הרבה שנים ושאין סיכוי אבל לא אשקר שמשהו בי לא הפסיק לחשוב עליו.
לבסוף נכנעתי לרגשות שלי והבנתי שאם הצלחתי לשים עין על מישהו אחר מבלי להכיר אותו אפילו כנראה שאהבה באמת לא קיימת.
יום אחד החלטתי שאני מנסחת לחבר שלי בזמנו הודעה שבעצם תענה לי על כל השאלות בתקופה ההיא (חשוב לי לציין שבמצבי ריב הוא היה מדבר בצורה לא יפה ולעיתים מקלל).
התשובה שלו להודעה שלי הייתה מזלזלת והוא ציין שאני יכולה להיות בטוחה שהוא לא יפנה אליי יותר.
התגובה שלו באמת ענתה לי על מה שהרגשתי ונתנה לי גם אישור לדבר עם אותו בחור שמחזר אחריי תקופה ובאמת מהרגע שנפרדתי ממנו כמו קסם פשוט הפסקתי לאהוב אותו ביום אחד כאילו הוא לא היה שם מעולם.
במשך תקופה ארוכה היו אין ספור ניסיונות ובכי מהצד שלו ושל משפחתו לנסות שאחזור אליו אך ללא הצלחה כי הרגשתי שאין לי טיפת רגש אליו ואני כבר מתאהבת בבחור החדש.
לאחר שלוש שנים של ניסיונות שלו (בא מחוץ לבית שלי, מתנות, הודעות טלפונים) ואפס ניסיונות מהצד שלי הוא הרפה לבסוף ונכון להיום נמצא בזוגיות חדשה כשנה וחצי ככל הידוע לי שגם בתחילתה היה ניסיון לתקשר איתי.
בחודש האחרון קרה לי משהו ממש מוזר שלא קרה לי בכל החמש השנים האלה שאנחנו לא ביחד התחלתי פתאום להיזכר בזוגיות איתו, לראות תמונות וסרטונים שלנו יחד, לדבר עליו עם החברות, להרגיש תחושת פספוס והחמצה ואפילו לבכות.
אני יודעת שאולי זה נשמע לא בסדר שהחלטתי להיזכר דווקא עכשיו אחרי שהוא שנה וחצי בזוגיות אבל משהו בי אומר לי שהמעגל בינינו חייב להיסגר כי כל הזמן הוא רק ניסה להבין מה גרם לי להיות כל כך נחושה בדעתי ולא נתתי לו את האופציה לקבל ממני תשובות.
היו לי הרבה רעיונות בראש, בין אם זה להתקשר אליו, לשלוח הודעה או סתם לעשות כאילו אני מחייגת בטעות ולנתק כדי לעורר בו רגש על מנת שנוכל לדבר.
יש לציין שאני מרגישה מאוד רע עם עצמי מכיוון שיש לו חברה אבל משהו בלב ובאינטואציה שלי אומר לי שלא סתם נזכרתי בו ושבאמת יש לו משהו מיוחד אליי ואני די בטוחה שאם אעשה איזשהו צעד זה יכול לגרום לו לחזור בו שוב.
הייתי רוצה לדעת מה אתם מייעצים לעשות, האם לנסות באמת בשביל השקט הנפשי לשלוח הודעה או לעשות צעד של סגירת מעגל או פשוט להניח לו ולהמשיך לחיות את חיי בתחושת החמצה ופספוס.
אולי עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא?
תודה לעונים.