היי, קצת ארוך אבל בבקשה תקראו זה יעזור לי מאוד.
לפי הכותרת ניתן להבין את המצב..
כשהייתי קטנה בערך בגיל 9 הייתי מתעללת בכלבה שלי מתוך ידיעה שזה לא בסדר ועדיין המשכתי. אני חושבת שחיפשתי מישהו שחלש ממני לפגוע בו כדי להחזיר שליטה לחיים שלי (קרה לי משהו מיני בילדות שנמשך כמה חודשים ועד היום הנושא כאוב לי) והייתי מחקה את מה שעשו לי על הכלבה שלי. כמובן שזה נפסק ואני מתחרטת ומרגישה אשמה על זה עד היום. אני נאכלת מבפנים על מה שעשיתי לה (הכלבה עדיין אצלנו). לא סיפרתי לאף אחד מרוב הבושה והתחושה שפגעתי בייצור חסר ישע ועוד בחיה!! (אני לא אוכלת בשר וחלב ובייצים תבינו כמה שאני אוהבת חיות היום)
אני מרגישה שהשתניתי ואני בן אדם טוב, נורא רגישה לסביבה ואוהבת בעליי חיים ואנשים.
אני יודעת שהייתי ילדה קטנה אבל היום כשאני חושבת על זה אני בהלם מההתנהגות שלי..כמה זה נוראי מה שעשיתי לה ולא מגיע לה ולאף חיה או אדם בעולם לעבור את זה!!
כשאני רואה אנשים שמתעללים בחיות אני כועסת עליהם ועצובה, מצד שני גם אני עשיתי את זה פעם..
אני חושבת על העתיד שלי ועל בעלי שאני אחייה איתו בעתיד ותוהה מה לעשות האם לשמור את זה בסוד או לשתף? לא רוצה להסתיר משהו כזה נורא אבל אנשים יכולים להתרחק ממני..יש לי אשמה נורא גדולה בלב.
הבנתי שמי שחווה פגיעה או סיטואציה מינית בילדות בהמשך גדילתה חוזרת על אותם דפוסיי התנהגות מיניים כדי לכפר על מה שקרה ואני יודעת שזה המצב שחוויתי אבל זה לא מוצדק לעשות דבר כזה!! (אף סיבה לא מוצדקת כמובן)
איך לשחרר מהדבר הזה? מה לעשות כדי להפסיק להרגיש אשמה ולאכול את עצמי מבפנים?
בבקשה נסו להבין ואל תשפטו אני גם ככה מרגישה אשמה נורא גדולה וחרטה.
אני כותבת כאן בעיקר כדי לפרוק ואשמח לקבל תשובות וייעוץ
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות