אני בת 26 ושנים חלמתי שאני אהיה אחת מכמה "חבר'ה" מגובשים שאוכל לצאת איתם לבלות אבל אף פעם לא יצא..
מה גם שאני לא כזה מלאה בחברים...
לפני כמה חודשים הכרתי חברה ושתינו נהינו חברות והיא תמיד טענה שאנחנו חברות טובות.. למרות שאני לא הרגשתי קרבה יוצאת דופן. היתה לה קבוצה של חברים והיא צירפה אותי אליה.
בכמה חודשים הראשונים היינו יותר קרובות ומאז הקורונה התרחקנו מאוד ברמה שאנחנו יכולות לא לדבר שבועות ואז כשאנחנו מתראות אני מרגישה שהיא אדישה אליי. אני מנסה ליזום ולדבר איתה אבל זה מרגיש שמצידה אני כבר הפסקתי לעניין אותה.
קרה לי לא מזמן איזשהו מקרה ממש קשה והיא לא הייתה שם כדי להרים אותי ואפילו לא שאלה איך אני מרגישה. מכאן הבנתי שאני לא רוצה להציל את החברות בנינו כי אני לא נשארת חברה של בנות כאלה.
הבעיה היא שאל החבורה שלה אני דיי מתחברת ואני יודעת שאם אפסיק לדבר איתה אז אני אהיה "מגורשת" מהחבורה וזה מאוד יבאס אותי.
מה הייתם ממליצים לי לעשות?
להפסיק להיות חברה שלה? ואז לאבד את החבורה.
להיות אדישה כלפיה? היא יכולה בעצמה להתעצבן עליי ו"לגרש" אותי.
כן, זה נשמע הזוי לביות "מגורש" אבל זה אשכרה מה שקורה בקבוצה הזאת...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות