למה אנשים מעשנים, אני מנסה להבין. ממה שראיתי בצבא, למעשנים לא אכפת בכלל מאחרים. כלומר הם יודעים שמי שלא מעשן שונא את הריח, וזה לא מזיז להם לעשן ליד אחרים. אגואיזם אני יכול להבין. אגואיזם זה טבעי ובריא.
אבל... למה אתם עושים את זה **לעצמכם**? הנזק מעישון פסיבי הוא כלום ביחס לנזק מעישון. אין לכם שום מודעות ואתם מתכחשים לזה שבסוף תחטפו מזה סרטן?
או שאולי הבריאות שלכם לא מעניינת אותכם בכלל? אבל את זה אני לא יכול להבין. איך אדם שפוי יכול להזניח את הבריאות שלו עד לרמה שהוא שואף מנת רעל 10-20 פעמים להיום? הרי כל אדם בימנו מכיר מקרה של חולה סרטן. כולם יודעים שמעשנים בני 35-45 כבר מתקשים לעלות במדרגות לקומה 4. כל אחד יודע שרמת החיים של חולה סרטן ריאות היא בין הנמוכות ביותר, אפילו אם הוא עבר טיפול רפואי בהצלחה. זה פשוט שנים של סבל בגלל בריאות לקויה שמסתיימים במוות בייסורים. וזה לא אותו דבר כמו להגיע לדלקות מפרקים בגיל 70, כי בעיה אחת לא מבטלת את האחרת.
איך יתכן שאדם עם מודעות עצמית מרשה לעצמו להסריח ככה מהפה?
אני מבין שצריך כוח רצון בשביל לשבור התמכרות. אבל מצד שני, איך התמכרתם בכלל? ואיך זה שאתם לא מוכנים להשקיע שבועיים-שלוש של סבל אם בתמורה מקבלים במינימום 10-15 שנים של בריאות? בימנו יש כל כך הרבה שירותי גמילה שצריך רק להגיד לעצמך "די" וכבר תמצאו פיתרון.
אני שואל ברצינות. למה אנשים מעשנים? אני לא מדבר על אנשים מעל גיל 60 שכבר לא יכולים להפסיק כי זה הרגל באורך החיים. אני מדבר על אנשים בגיל 16-35 נגיד. למה אתם ממשיכים עם הרגל שאתם יודעים שהולך להרוג אותכם בייסורים?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות