היי לכולם, לא בדיוק יודעת מאיפה להתחיל...
אני בת 22 ופשוט בודדה. אין לי חברים בכלל.
יש לי חברה אחת שאני בקשר איתה מהתיכון, אבל מאוד קשה לתפוס אותה כי היא 24/7 בעבודה. ככה שרוב הזמן אין לי עם מי לדבר.
כלפי חוץ אני נראית בחורה קולנית, מצחיקה, צינית, שמאוד בטוחה בעצמה. אבל כל זה מכסה על העובדה שמבפנים אני מרגישה פשוט ריקנית ועצובה.
הגעתי למצב שאני רוצה לצאת, לספר על מה שעובר עלי, לצחוק עם מישהו, אבל פשוט אין לי עם מי!
בנוסף אני עובדת מהבית, ככה שהסיכויים שלי לפתח קשרים חברתיים שואפים לאפס.
קצת צובט לי לראות את כולם באינסטגרם ביציאות עם החברים שלהם ולי פשוט אין את זה. אף פעם לא היה לי את זה.
אין לי מזל עם חברים, כל מי שהיה איתי בקשר אי פעם לא התאמץ לשמר את זה. באיזה שהוא שלב הגעתי למצבים שאני היחידה שמתאמצת לשמור על קשרים ואין שום נכונות מהצד השני.
נכוויתי מאנשים כל-כך הרבה, שכל אדם חדש שמנסה להכנס לחיים שלי אני פשוט דוחה אותו ומנתקת איתו קשר עוד לפני שנתתי לזה צ׳אנס. אני מפחדת להתאכזב שוב, הרי אני יודעת שזה גם ככה לא יחזיק מעמד אז למה בכלל לטרוח?
מאז ומתמיד הרגשתי בשוליים מבחינה חברתית.
פשוט מרגישה חסרת מזל.
כל הזמן מעירים לי שאני צריכה לצאת עם חברות כי אני כל היום בבית, אבל אף אחד לא יודע שפשוט אין לי חברות.
על זוגיות אין בכלל מה לדבר. מעולם לא היה לי בן זוג.
בקיצור, יש כאן עוד אנשים שמרגישים כמוני? מה אתם עושים במצב כזה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות