לאבא שלי מפריע שאני לא דתי חזק כמוהו.
אמרתי לו מספר רב של פעמים שיפסיק להציק לי בנושא כי עברתי את הגיל. מיותר לציין שביקשתי בצורה יפה. אך כל תקופה מסוימת הוא לא מצליח להתאפק ומעיר בצורה לא יפה, ואז כשאני מגיב לו על דבריו הקשים שהוא אומר, הוא אומר לי שאף ילד מהמשפחה לא מדבר אליו ככה ושאני לא כמו אף ילד. מילים קשות ומגעילות שאף אחד לא רוצה לקבל מהורים. אמא שלי מגבה אותו כי היא פוחדת ממנו הוא אדם קצת עצבני. הסיבה שהוא אומר לי שהוא מעיר לי זה כי כתוב בתורה שצריך להוכיח וגם כי אני הבן שלו ואוהב אותי. כמובן שזה מציק לי עד כדי שנאה לדת ולו, גם כי עברתי את הגיל, גם כי הוא לא מכבד אותי, וגם כי נמאס. גם אמא שלי די דתיה חזקה וצריך להתמודד איתה בהרבה נושאים אבל לפחות היא לא מדברת אליי בצורה כזו פוגענית. אחרי כל דיון כזה הוא גם מתפלא איך אני מדבר אליו בחזרה כדי להתגונן. הוא גם משקר שאני מדבר אליו סתם ככה לא יפה, שזה עוד יותר הגעיל אותי. יש לציין שכרגע חוסך כסף בגלל הקורונה אז בנתיים אצלם. לא אתפלא אם תגידו לי לעזוב, אבל יותר מבקש את דעתכם באופן כללי על הנושא ולא שתגידו לי לעזוב למרות שבכל מקרה זה נכון. מי צודק בטענותיו, אני או אבא שלי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות