אמא שלי שונאת אותי. היא כל היום יורדת עליי, אני השק חבטות שלה, לא מפרגנת ואיך שאנחנו רבות מעיפה אןתי מהבית אני לא עונה לה, מנקה ומבשלת. אבל אם שכחתי משהו קטן לעשות כמו נגיד לשטוף כוס אז היא יוצאת עליי על 100!! אומרת שחבל שאני גרה בבית ושאני אעוף
כבר. את אחים שלי היא אוהבת.היא לא כןעסת אי מעיפה אותם חלילה מהבית אבל גם אם היא רבה איתם אז מאשימה אותי שזה בגללי ומשלימה איתם. אמרתי לה פעם שאני לוקחת כדורים פסיכיאטרים בגללה (הייתי בטיפול אבל זה לא עזר) אמרה יופי תטפלי בעצמך- בקטע רע כמובן. פעם שאמרתי לה שאני אתאבד גם לא הזיז לה יותר מידי. עזבתי את הבית לתקופה, בגלל הקורונה נכנסתי לחובות כלכליים חזרתי לבית. ילדה בגיל שלי מצד אחד לא אמורה לשקוע בחובות (אני ממנת את עצמי בהכל, לימודים ואז בזמנו גפ דירה ובעקבות המשבר לא היו לי הכנסות אלה רק הוצאות). אני רוצה לעבור אבל מצד אחד עצוב לי מאוד המחשבה הזאת שאין לי אפחד ושאני צריכה לחיות רחוק מאחים שלי שכן אוהבים אותי, ודבר שני העתיד הכלכלי שלי. אין לי עבודה יציבה וקשה עם במצב למצוא כזאת, ועוד הובלה ומלא הוצאות של מעבר דירה. לא יודעת אם להישאר בכוח ולסבול עוד קצת או פשוט לעוף ולנתק איתה קשר לתמיד. אני לא מפסיקה לבכות ולאכול מרוב תסכול. אני אשמח לעזרה!
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות