יש לי המון בעיות.... אחת מהן היא שאמא שלי מכה אותי. כל פעם שהיא כועסת עליי היא באה אליי ומכה אותי. אם זה סטירות, צביטות, או דחיפות. היא תמיד הייתה מכה אותי אם הייתי עושה דברים רעים, אבל עכשיו זה ממש החמיר. הייתי במקלחת ונגמרו המים, היא האשימה אותי. היא צרחה עליי ואמרה שמצידה שאני יתקלח במים קרים והיא חיכתה לחמים. אז כשיצאתי היא יצאה אחריי והיא באה אליי לחדר וסטרה לי כי לא סגרתי לה את הדלת עד הסוף. נמאס לי כבר. אין לי גם חברים לספר להם את זה. אני תמיד לבד, וזה קשור למשהו אחר לגמרי. אין לי למי לפנות. אבא שלי יודע את זה והוא לא עושה כלום בקשר לזה. יש לי 3 אחיות, מתוכן רק אותי היא מכה.
אני גרה בגרמניה ולכן אני לא יכולה לפנות למשטרה ואני לא מכירה בכלל את האיזור, ככה שגם אם ההורים היו מרשים לי לא הייתי יכולה ללכת לשם.
השנייה היא שנולדתי עם תסמונת קורזון נדירה, פעם ב-500,000 לידות. זה שינה את הפנים שלי למוטציה, ולכן אף אחד לא רצה אותי בחברתו. בגן היו צועקים עליי אם הייתי מסתכלת עליהם בכלל, ובכיתה א'-ד' היו מכים אותי בבית הספר. בכיתה ד' הגיעה החברה הראשונה שלי, שהייתי באה אליה כל יום והיינו משחקות ורואות טלויזיה. היינו ישנות אחת אצל השנייה והייתי מאושרת. בכיתה ו', ביום האחרון, היא גנבה לי את הטלפון. מאז לא ראיתי אותה.
השלישית היא שאני בלתי נראית. אני הולכת במסדרון ואף אחד לא מסתכל עליי. חברה אחת אין לי לדבר איתה. כולם אומרים לי שאני צריכה להתחיל לדבר, אבל אני פשוט לא מסוגלת. אני לא מוציאה מילה מהפה במשך כל היום. ואני רצינית במה שאני אומרת.
הרביעית, היא שמתחילת השנה התחילו לי מחשבות אובדניות. ניסיתי לתלות את עצמי פעמיים, בסוף התחרטתי. אבל גיליתי את הדרך הכי קלה שיש.... רעל. זה לא קשה למצוא בחנויות משהו רעיל. אציטון גם יספיק. אני ממש רוצה כבר להתאבד, רק מהמחשבה שלא משנה איפה אני יהיה אני יהיה במקום הרבה יותר טוב מפה. אני יהיה בגן עדן, או שאני יתחיל את החיים מחדש ואולי יהיו לי חברים ואני לא יוולד עם המחלה ולא יכו אותי, או שאולי אני ישן לנצח. זה עדיף מלהתעורר.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות