שלום אני סטודנטית ואוטוטו אני בת 25 , כבר כ-3 שנים אני גרה לבד בדירת סטודיו וחשבתי לאחרונה אולי כדאי לי לעבור לגור עם שותפים. אני בכללי בן אדם די ביישן ודי נתקעת בבית ולפעמים כן חסר לי החברה הזאת שכולם מתלהבים ממנה , למרות שכשהיית צעירה יותר עבדתי באילת והייתי גרה עם שותפה והיו לי חיי חברה די טובים. בשנתיים האחרונות עברתי תקופה די קשה אחרי פרידה מחבר, והתחילה אצלי הפרעת אכילה די קשה עד למצב שכמעט והתאשפזתי ועזבתי את הלימודים. בתקופה של הקורונה חזרתי לבית של ההורים קצת והם הגורם העיקרי שעזר לי לצאת מהמעגל אימה שהייתי בו ו"סוג של" לצאת מההפרעת אכילה, לעלות במקשל וללמוד איך לשלוט על עצמי. הקטע שאני תמיד צריכה להיות תחת השגחה כי כשאני לבד אני לפעמים יכולה לחזור להתנהגויות האלה..אני יודעת שזה לא תירוץ אבל אני די צריכה סביבה תומכת סביבי כדי שזה לא יחזור למצב הקודם שפשוט לא הייתה לי שליטה על עצמי בקטע של חשבתי שאני משתגעת.. גם עכשיו אחרי שחזרתי ליחידת סטודיו שלי אני מרגישה שהמחלה מתחילה שוב להשתלט עלי אפילו שאני די שולטת בעצמי אבל כשאני לבד "יש לי שדים בראש" ועצם העובדה שאין אף אחד מסביב שרואה\ משגיח יכולה להוביל אותי להידרדרות שוב.. אני ממש לא רוצה לחזור לאיפה שהייתי אז ואני ממש מפחדת שזה יקרה ולכן חשבתי אולי הפתרון הטוב ביותר זה לעבור לגור עם שותפים , שלפחות יהיו אנשים מסביבי דבר שימנע ממני לחזור להתנהגויות שהיו לי פעם ואיכשהו יחזיק אותי במקום, אך מצד שני התרגלתי ככ לסדר שלי ולדברים שלי ולזה שאני לבד ויכולה לעשות מה שאני רוצה , ודי קשה לי לעזוב את הדירה שלי כי נקשרתי אליה מאוד אפילו שאת הזמנים הכי קשים שלי עברתי דווקא בה- ומצד שני דווקא כשאני גרה לבד יש לי יותר את הנטייה להסתגר ולא לצאת ולא להכיר אנשים אחרים והבדידות הזאת ניראלי עושה לי רע ומחזירה אותי אחורה לחפש מישהו שזה ההפרעת אכילה. אני מתלבטת האם באמת לשנות אווירה ומקסימום שנה אחרי לחזור לגור לבד ( כי הרי הכל זמני בנתיים שאני סטודנטית והכל משתנה ואולי דווקא השינוי יביא איתו משהו חדש וטוב ) אשמח לשמוע את דעתכם
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות