אני לא יודעת אולי זו אני או אולי זה האנשים שהתחברתי אליהם בתיכון ובצבא אבל התנתקתי מכולם , הם גם התנתקו סוג של זא מקבוצה של 6 בנות נשארו 2 בקשר ועוד 3 שהן בקשר (לא עם הקבוצה של ה2), היה תקופה שהייתי יוצאת ומבלה ובאמת היה לי כיף וזה ממש חסר לי, גם אם זה סתם לצאת לשבת בבית של חברה ולדבר הייתי מאוד נהנת, אבל כולן התרחקו ולא רבנו או שקרה משהו זה פשוט שהיה ניתוק בלתי נמנע ולא משנה כמה ניסיתי לחדש את הקשר זה פשוט לא עבד ואני מרגישה בודדה ואני מרגישה שזה גם משפיעה עליי כי זה הפך להיות הדבר המרכזי בחיים שלי, אין לי את מי לשתף אין לי עם מי לדבר.
יש לי חברה אחת שאני כן בקשר איתה אבל כל פעם שאני קובעת איתה היא מבטלת לי שעה לפני, היא אומרת לי את מוכנה היום יוצאות ואז שעה לפני שאנחנו צריכות להפגש מבטלת וזה ממש מעצבן כי אני כן מחכה לזה ואני באמת לא מבינה למה היא עושה את זה כי היא גם במצב כמוני כמעט בלי חברות.
ממש בא לי להכיר חברים חדשים ואין כל כך אופציה, בלימודים אי אפשר כי לומדים מהבית
אני לא יכולה לעבוד כי לא מסתדר עם הלימודים
וכשאני מנסה לחדש את הקשרים עם החברות מרגיש כאילו אנחנו כבר לא באותו ראש ואין תחומים משותפים.
לפעמים אני כועסת על עצמי כי אני מרגישה שאני הלא בסדר שלא ניסו לשמור איתי על קשר, ואני רק מחכה לתקופה שהמצב ישתנה ותיהיה אפשרות להכיר חברים חדשים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות