אני פשוט אוהבת את הרעיון בלהיות עם מישהו, שתהיה לי אהבה כמו שכל בחורה אוהבת.
עם זאת אני מוצאת שזה לא באמת מעניין אותי בפועל, להיות בזוגיות זאת אחריות מסוימת שאני לא רוצה לקחת על עצמי-לדאוג לבן אדם, להיות בהתחייבות מסוימת, לסמס ולדבר עם מישהו תמיד ולהיות בקשר איתו.
אני די מופנמת ואני צריכה זמן קיצוני עם עצמי לבד...
נוסף לזה שאני בקושי מכירה בחורים כי אני מופנמת וביישנית ברמות קיצוניות.
מצד אחד לא באלי זוגיות, מצד שני מה יהיה איתי? מה דעתכם?
אני מרגישה בושה שאני בת 21, ובחיים לא הייתה לי זוגיות...כאילו משהו פגום בי.
או יותר נכון כן הייתה לי זוגיות במשך שנתיים, אבל גרנו מאוד רחוק ובקושי נפגשנו אז לא יודעת אם "זוגיות" זאת מילה נכונה...
נוסף על כך אין לי חברים מרוב שאני כל כך מופנמת ואוהבת זמן להיות לבד, ואני לא אוהבת להשקיע זמן באנשים.
מה לעשות? אני מבינה שזה מאוד יוצא דופן ולא נורמלי...
והלוואי והייתי רוצה להשקיע זמן באנשים וחברה, אבל זה פשוט לא מעניין אותי ואני לא מצליחה לצאת מזה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות