היי,
בילדות עד גיל 24 אפילו (עד הגילאים שלי התחייבות)
תמיד הייתי הכוכב. הכי מצחיק,הכי חברי, הרבה חברים, הייתי מדביק את כולם בסלנג שלי,כל העיר ידעה מי אני וחייתי את החלום.
מרגיש לי שמהרגע שהיה כביכול צריך לקחת אחריות על החיים שלי ולקבל החלטות משהו אצלי התפקשש.
פתאום מאוד תלותי בחברים ובמשפחה,זוגיות פושרת,חוסר החלטיות שמביא לקיפאון, מלא דברים שעברתי בילדות פתאום מציפים אותי
פתאום מה שהדחקתי כל השנים פתאום חזר בבום
טעויות שעשיתי עם נשים לפני הצבא פתאום עולות
השאלה, איך מתחברים בחזרה לילד שבי? לאותו אחד שכולם רצו להיות כמוהו כי משהו בי היה אותנטי ואמיתי
ועכשיו מרגיש קצת שהכל נהיה מזוייף וסביב הרשתות החברתיות. מרדף אינסופי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות