היי
כתבתי פה כבר כמה פעמים, על זה שאף פעם לא היה לי חבר או ניסיון כלשהו...
הציעו לי לקחת את הצד הראשון ולפתוח פרופיל באפליקציית דייטינג וזה מה שעשיתי... ויש שם אנשים נהדרים ואנחנו מדברים המון והם גם מחמיאים לי אבל אחרי כמה ימים אני מתחילה להגעל, נאבד לי כל החשק וזה נשמע רע אבל אני אפילו לא כותבת להם הודעה אני פשוט נעלמת. כן זה מעשה גועלי אבל אני אפילו לא מסוגלת להסתכל על ההודעות הקודמות שלנו.
גם איפשהו בראש שלי עוד לפני שאני מתחילה משהו אני יודעת שלא אפגש איתם וכשאני מסתכלת על תמונות האינסטגרם אני לא מסוגלת לדמיין את עצמי באחת מן התמונות.
אני מרגישה בן אדם כל כך מכוער. פיזית ונפשית.
אני חושבת שזה בגלל כמה בעיות נפשיות(ולא רואים עליי, השתפרתי המון עם השנים ואני סתם נראת כמו מישהי ביישנית, אבל מאוד חברותית עם כולם ומתחברת לכולם) ואין לי ממש איך לטפל בזה במיוחד בתקופת הקורונה ומבחינת הכסף(כל מה שהקופת חולים שלי שולחת אליו זה רחוק לי נורא)
כבר הספקתי למחוק הכל כדי לא לפגוע בעצמי ובאחרים יותר
אני מרגישה כמו אפס, שאף פעם אף אחד לא יתקרב אליי ואני אשאר לבד לנצח. אני אוהבת את הלבד שלי אבל לפעמים זה כל כך מביך שרק אני נשארת בסוף לבד, שכולם בני אדם נורמליים ויש להםניסיון בחיים ואני פשוט כזאת כמו שאני.
לא יודעת מה לעשות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות