כשהייתי קטנה חוויתי אלימות מילולית ופיזית ונפשית קשה מהורי,מעולם לא סיפרתי על כך לאף אדם וזאת כי הם עובדים בתפקידים "מכובדים",כבר מגיל קטן עברתי נתק רגשי מהמשפחה,כדי למנוע נזק נפשי. החברים מלאו את החסר. בכיתה ט' קרה מקרה וחברות הכי טובות שלי הפנו לי עורף,פתאום הבנתי שיש לי רק אותי ואת בורא עולם בחיים. משהו בי מת. השמחת חיים,האור בעיניים הרצון לקום מחר בבוקר.
מצאתי נחמה בקדוש ברוך הוא,בתורה ובמצוות שהפכו אותי לבחורה טובה ומצליחה.
אך עדיין משהו מת אצלי,אני לא מצליחה למצוא את הכוחות להתמודד אפילו עם מריבה או וויכוח הכי קטן. אני ישר מתקפלת ומוותרת. מרגישה שאיבדתי את מי שאני,את האישיות שלי. אני חייה,קמה מחייכת מחבקת מקשיבה אך בפנים שקט,מוות. מוקפת חברים אבל הכי לבד שבעולם.
לא יודעת אך לרפא זאת ,ואם ניתן בכלל. אני מרגישה שגם פיזית ניהייתי חלשה ונפשית בהתמודדות עם אתגרי החיים -עלייה במשקל,כשלונות וכו.
אשמח לעצות מנוסות.
חשוב לי לציין שאני לא בדיכאון,אני כן שמחה כשאני עוזרת ונותנת בעבודה,אך הזמן של לפני ואחרי ובהפסקות פשוט שיממון פנימי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025