היי,
אני בן 22 , השתחררתי לפני כמה חודשים מהצבא. בזוגיות רצינית ראשונה עם הבת זוג שלי, זוגיות של כמעט שנתיים.
אני מאוהב בטירוף בבת זוג שלי, כמו לכל זוג נורמטיבי לדעתי היו לנו עליות ומורדות, ריבים ושמחות.
הכרנו בזמן שהייתי בצבא ובתקופה של הסגרים והקורונה התקרבנו מאוד לרמה של להיות כל יום ביחד ברור שזה גם הוביל יותר רגעים של כיף ושמחה והנאה ורגעים של מריבות. היא מגיעה ממשפחה דתית אך יצאה מהדת לפני כמה שנים, אני מגיע ממשפחה וערכים חילוניים לחלוטין.
כשאנחנו אצלה אז אנחנו מכבדים את ההורים והמשפחה ולא נוסעים בזמן השבת (או שרק אני נוסע אם יש לי אירוע משפחתי וכו' לעיתים רחוקות; זה מוסכם ונעשה בהבנה והתחשבות שיש לי גם אורח חיים מסויים). נמצאים בטלפון וכו' לא מול המשפחה מתוך כבוד. כשאנחנו אצלי אין שום בעיה, נוסעים חופשי בשבת מדליקים אש כרגיל וכו'
לאחרונה היא התחילה לשוחח על נישואין ומתי אני אציע. אני מבין שיש מצד הדת קצת יותר לחץ וציפייה לראות טבעת על האצבע. אני כן רואה את החיים שלי איתה בתור בת זוג וכן בתור אמא לילדים על אף שיש הרבה שוני בדרך בה גדלנו וכו'... אמרתי לה שאני רוצה והיא חשובה לי, אבל אני מעדיף לחכות כי גם חשוב לי לדעת מה קורה עם הלימודים.
אני רוצה מאוד לגור איתה ואני יודע שזה יעשה לי ולזוגיות שלנו טוב, היא אחראית, מחושבת, חכמה והזוגיות חיובית ועושה טוב. אני מודאג מזה שפתאום משהו חלילה ישתנה ותהיה התקרבות לדת... אין לי בעיה עם לצום בכיפור או הדלקת נרות או קידוש בשישי אני חושב שזה יפה שיש זמן איכות ביחד אחרי שבוע עמוס, ואם היא תרצה לאכול כשר בבית אז כן (כרגע אנחנו לא אוכלים בכלל כשר), אבל כן לצאת ולנסוע בשבת ולהשתמש בחשמל ולהדליק אש
אני מפחד שפתאום יקרה מצב והיא תרצה לשלוח את הילדים לחינוך דתי, לשמור שבת, שאני אלך לבתי כנסת וכו'
אשמח לעצתכם, אני מאוד אוהב אותה ורואה את החיים שלנו ביחד בתור זוג נשוי כפי שהם עכשיו מבחינת הניתוק מהדת , ואני רוצה שזה יישאר ככה. אין לי כוונה לשמור שבת או לעשות משהו שהוא יותר מקידוש ולצום ביום כיפור
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות