אז גדלתי במשפחה חרדית, וכילדה במשפחה חרדית הסביבה שלך זה רק בנות, אם בבית ספר או בתנועות נוער, באטרקציות ואפילו בים.
אין אינטרקציה עם בנים.
גדלתי ונהייתי קצת אחרת, ״חזרתי בשאלה״ אבל לא לגמרי, אני פשוט הרבה יותר פתוחה
אני כן מאמינה וכן אוהבת את השבת, שומרת כשרות ובאמת אני שלימה עם זה.
העניין הוא שאני פשוט עם חסך ענק.
מאז ומתמיד שגברים פנו אליי התחלתי להתפתל ולגמגם חצאי מילים.
אני פשוט דפוקה, ולא מצליחה לשחרר אתזה.
מפחדת כבר שיתחילו איתי כי אני מגיבה כמו מטומטמת, אני לא יודעת איך לפנות למישהו שמוצא חן בעיניי,
אני מתה כבר לזוגיות. חלום שלי לבנות משפחה.
אבל אני באמת בורה בכל מה שקשור לגברים.
כאילו הם פאקינג חייזרים מבחינתי,
כל כך נדפקתי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות