היי, אני וחבר שלי היינו ביחד במשך חצי שנה, בהתחלה היה לנו מאוד טוב ביחד, הוא אמר לי שאף פעם הוא לא אהב מישהי כמו שהוא אוהב אותי, שהוא אוהב אותי יותר ממה שהוא אהב כל אחת מהאקסיות שלו, שזה הקשר הכי אמיתי שהיה לו. הוא כל הזמן הראה לי דאגה וחמלה גם עד סוף הקשר תמיד חיפש אותי, תמיד דאג לי. בדייטים הראשונים הוא כבר הכיר לי את החברים והמשפחה המורחבת.
עם הזמן כנראה שתקופת ההתחלה קצת עברה כל אחד הפך להיות מי שהוא באמת - פתאום ראיתי בן אדם מלא בכעס ועצבים שכל מילה יכולה להפוך לריב ענק. ולא רק כלפיי גם כלפי כל הסובבים אותו, במהלך הקשר התחלנו לריב באופן קבוע של פעם בשבועיים - שבוע והרוב על דברים שלא התאימו לו לשמוע.
הוא כל הזמן פחד שאני אקום ואלך גם עד לפני שבועיים הוא פחד לאבד אותי. לפני שבועיים היה לנו ריב גדול ואחריו ״הכרחתי״ אותו לדבר איתי ולהבין מאיפה כל הכעס הזה עליי בא, כי כבר הרגשתי שהוא פחות מעריך אותי כמו בעבר. הוא באמת דיבר איתי ואמר לי מה מפריע לו ושהכל בסדר והוא אוהב אותי. אחרי הריב היה טוב ובמהלך השבוע לאחר מכן הכל היה בסדר אך שבוע האחרון הרגשתי שהוא עדיין במין ״סיר לחץ״ אחרי כל הריבים שהיו לנו והוא לא באמת נותן לי צ׳אנס להוכיח.
ביום רביעי האחרון היה ביננו פיצוץ על כלום שהוא התחיל והוא החליט שהוא צריך שקט וזמן בשבילו רגע לשים אותי בצד ולהבין מה טוב לו, למרות שהוא מאוד אוהב אותי. כל הזמן במהלך הקשר הוא אמר לי שעם כל אחת אחרת שהייתה לו הוא כבר היה מעיף אותה ואיתי זה אחרת כי הוא באמת אוהב אותי והוא באמת מנסה אבל כבר לא טוב לו בקשר. (אם לא היינו אוהבים באמת לא היינו מחזיקים תקופה כזו של ריבים) והחלטנו לא לדבר יומיים ושהוא יחשוב. במהלך היומיים האלו היה לי מאוד קשה וקצת התאכזבתי שהוא לא מתקשר לבדוק מה איתי. לפני יומיים נפגשנו והוא אמר שהוא הגיע להחלטה שהכי טוב לו כרגע זה שהוא צריך שקט ולהתרכז בעצמו במה הוא רוצה ומה הוא צריך ולטפל בבעיות עצבים וכעסים שלו, הוא גם אמר שהפרידה הזו באה ממכלול של דברים כמו שהוא לאחרונה מרגיש שזה פחות הדדי ושהוא מרגיש שאני אוהבת אותו יותר והוא כבר לא שם כמו פעם (אני מאמינה שזה גם מכל הלחץ של הריבים והכל שהוא צריך להשתחרר מזה) הוא חזר על זה שהוא אוהב אותי ואני חשובה לו מאוד וזו החלטה שהוא עשה עם עצמו אבל הוא מקווה שהוא עשה את ההחלטה הנכונה אבל הוא לא שלם איתה 100% שאלתי אותו אם הוא אוהב אותי הוא אמר שכן אז אמרתי לו שאני לא מבינה למה הוא מוותר עליי. הוא שוב אמר שהוא צריך רגע לטפל בעצמו ולחשוב מה טוב לו ומה הוא רוצה ושכנראה הוא אוהב אותי פחות מפעם (שוב, נראלי שזה מכל הלחץ של הריבים) הוא גם אמר לי שאני צריכה לטפל גם בבעיות ביטחון שלי שגרמו לו לערער מה הוא עושה לא נכון (מן הסתם שהבעיות ביטחון שלי באו מדברים שהוא שידר) הוא שוב אמר שהוא אוהב אותי ואני חשובה לו ואפילו בכה ושהוא מקווה שהוא עשה את ההחלטה הנכונה. שאלתי אותו אם היה קשה לו שלא דיברנו אז הוא אמר שלא כמו שאני מתארת שלי היה קשה אלא הוא לא חשב על איפה אני ומה אני עושה אלא פתאום הוא היה בבית שלו והוא חיפש אותי. ניסיתי להסביר לו שהכל זה בעיות תקשורת וזה היה נפתר מזמן רק אם הוא היה מדבר איתי על הדברים. במהלך הקשר הוא כל הזמן אמר לי שאם הוא נפרד הוא אף פעם לא חוזר כי זה כל פעם אותו הדבר, פתאום בפרידה הוא אמר לי שאמן והזמן יעשה את שלו ואם בעתיד אנחנו צריכים להיות ביחד אז ניהיה.
אני אוכלת את עצמי ולא מבינה, איך בן אדם שכל הזמן דאג לי, שהתקשר כל היום לבדוק מה איתי פתאום ביום אחד לא אכפת לו לדבר איתי יותר ?! האם הוא עדיין אוהב אותי ?! והאם הוא הולך בעתיד להתגעגע ולהתחרט ?! משגע אותי שאני נלחמתי עלינו והוא פשוט החליט לוותר אבל אחרי הרבה מאוד זמן שהוא גם נלחם ופחד שאני אלך.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות