אז ככה עד לפני 4 חודשים הייתי נורמלי לחלוטין.
הסיבה ששינתה את הכל היא חיסון הקורונה הראשון.
הלכתי לכשות אותו כחלק ממסע שלחיות לא לפי הפחדים שמנהלים את חיי.
אני בן 31. התחלתי לפני כמה שנים לימודי שיאצו,, עקב רעיגות בלתי מוסברות פרשתי. והתחלתי ללמוד תרבות צרפת ורב תחומי. זה מש עשה לי טוב וקיבלתי ציונים טובים.
הלחץ להתחסן גבר והלכתי לעשות את החיסון הראדון הלב כבד. פעם אחת נסעתי לשם ולא עשיתי ופעם אחת נסעתי ועשיתי.
לאבא של הייתה מחלה שנקראת גיליאן ברה. ולאחר שטסתי שנה לדרום אמריקה , מצאתי אותו במקום בשדה תעופה בתוך הבית חולים אחרי חצי זה של אשפוז.
בגלל זה החיסון התפרש אצלי כמסוכן. כי הוא נכנס אצלי לקטגוריה של סכנת מוות.
אז אחרי שחרדות הפסיקו לי בשיאצו הם פגעו לי בתרבות צרפת וזה גרם לי ליאוש וסחרור.
בנוסף יש לי גם טח חולה נפש ואני גר בקהילה קטנה שכולם מכירים. הגעתי למיון 6נתנו לי תרפות. הבטחון העצמי שלי ירד. אני במצב כלכלי מעולה אבל אמי נפטרה שהייתי בן 10 אח שלי ואחות הגדולה שלי לא באמת התעניינו בי ואחות שלי שעוד איךשהו כן עסוקה במשפחה. הגעתי למסקנה שאני בן 31 לבד בלי הרבה עדית. התנהגתי לא טוב בגלל ההתקי חרדה התעצבנתי..למה לי זה קורה? למה עוד פעם נגמרים לי הלימודים אחרי שהשקעתי בזה 3 שנים?
זה שבר אותי ומהחרדה הגיעו מחשבות טורדניות ומשם דיכאון. זה המשך שלושה חודשים. הלכתי לפסיאטר שהפסיק את הטיפול באמצע לקחתי פריזמה יום אחד קצת זיפרקה הפסקתי וחודש רסיטל. הפסדתי הרבה חברים וביטחון ואני חושב בצורה מאד שלילית מאז. והמקום שלי בבית מגורי נפגע ואני בטוח שחושבים שהתשגעתי. למה זה הוגן? האם יש בשביל מה לחיות? מה ההמשמעות של החיים? האם בחורות ירתו להיות איתי אחרי שהיו לי רעידות? אין לי כח לחמוד שוב איך לחיות בגיל 31. בחיים הרגילים שלי הייתי מאד חברותי דובר 5 שפות עובד עשיר. היום אני לוקח כדורי שינה ובגלל חוסר העניין הולך לישון מוקדם ולא יוצא הרבה מהמיטה. לפני זה הייתי שחיין מתופף ביקרתי ב22 מדינות ורץ כמה פעמים בדבוע והיה לי גוף די שרירי
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות