כ"כ רוצה להרזות, אני צריך פסיכיאטר אבל לא רוצה להרוס לעצמי את העתיד

אני לא רוצה להישמע כמו נערה שמנה שכל החיים שלה אומללים בגלל איך שהיא נראת...
אבל זה בדיוק אני רק גבר...
אני בן 21 בדיאטה למעלה מחצי שנה, בצבא.
שקלתי 115 ק"ג בתיכון שהייתי רק בן 17~18, הגובה 1.86 לא השתנה.
כל החיים אני שמן מאז שאני זוכר את עצמי היה לי כרס,
האשמתי את כולם כמו מטומטם חוץ מעצמי ואני עדיין בטוח שכל העולם אשם מלבדי.
למה, למה אני לא יכול לקבל את עצמי כשמן? לא מסוגל לא להיות בדיכאון כל החיים.
מסתכל במראה אני בדיכאון,
מרגיש שאין שום משמעות לחיים שלי.
לא מחפש אהבה לא אכפת לי מכלום ומאף אחד.
לא מההורים לא מהחברים, כולם הם סתם אנשי שקר שסובבים אותי.
לאף אחד לא אכפת ממני, כן גם ההורים שלי שלא היו אמורים לתת לי להיוולד שמן.
אני כועס על כל ההורים שמזניחים והורסים את כל החיים לאותם ילדים שחיים בחיקם ובלית ברירה רוכשים הרגלי אכילה .
ההורים שלי בתמונות בתור נערים היו רזים, אבא שלי היה לו קוביות בבטן והיה מחוטב ואמא שלי וואלה דוגמנית על הייתה ונודר שאני לא מגזים.
היום שניהם נראים עגלות ופדלאות שמנים כמו כל הזקנים האלה שהתקלקל להם החילוף החומרים אבל אותם הרגלים נשאר אותו דבר.
מה השתנה אז? מי האשם? אני שאני לא עושה (או לפחות עשיתי) הרבה ספורט או החברה שלנו שבגלל כל הטכנולוגיה שלנו לא צריכים להזיז אצבע בשביל להגיע למקומות?
או האשם העיקרי זה כל התעשיות הג'אנקפוד? או ההורים שנפלו גם הם קורבן לכל התהליך שהתפתח עם השנים?
לא יודע כבר את מי להאשים, זה לא מעניין אותי.
אני יודע דבר אחד, שאני צריך פסיכיאטר (ולא אני לא מחפש פסיכולוג כי אני לא מעוניין בשיחות נפש, מספיק 21 שנים עבר עליי די ויותר שיחות עם עצמי)
אני מחפש לקחת תרופות נגד דיכאון, אבל לצערי אני בצבא...
ובשביל זה אצטרך ללכת רק לפסיכיאטר ואני לא מעוניין להרוס לי את כל העתיד גם שאני לא צופה לי משהו מזהיר, בגלל כל ההורמונים בגוף שמובילים אותי למצב של דכדוך כרוני...
אני רוצה להיות רזה, אני חולם על זה.
חצי שנה אני בדיאטה. אני לא מוותר לעצמי.
חצי שנה של גיהנום וכל 3 ~ 4 ימים של כישלון מטורף ואכילת מטורפת של לפחות 30 אלף קלוריות במנה (חלקכם יגחכו ויגידו שהוא מגזים) הלוואי! אני לא מפרט את כל מה שאני מסוגל לדחוף לקיבה מפאת המחשבה של הצורך להקיא.
היום אני שוקל 92 ק"ג (תקוע כמה חודשים על אותו משקל)
מצליח לרוץ 12 ק"מ בשעה
רץ יום כן יום לא למעלה מ30 דק'
עושה 4 פעמים בשבוע אימוני משקולות במשך 20~30 דק'

אז בטח תגידו לעצמכם? נו מה הבחור רזה מלא,
ממש לא, ירדתי בתקופות מסויימות מאז התיכון.
אבל המלחמה היא ניצחית והפעם אסור לי לוותר לעצמי.
אבל אני מתוסכל מכל העבודה הקשה שזה דורש.
אני מתוסכל שאי אפשר ללכת לפסיכיאטר מבלי שהירשם כל דבר בתיק הרפואי שלי (על חסיון רפואי אין שום דבר חסוי בעולם הדפוק הזה)