אוקי. פוחדת שזה ישמע מעט קטנוני ומעצבן.
אני חושבת שאני נאה, נחמדה ועם ביטחון עצמי סביר פלוס. לומדת לתואר ראשון
אני האחת שתמיד תביא עצות לחברות שלה בענייני בנים וזו שיש לה הכי הרבה ידע (שנרכש מפנטזיות של ספרים וסרטים)
אז השאלה שלי, האם זה הגיוני שאני בת עשרים ובחיים לא הייתי בזוגיות? התאהבתי? התנשקתי? בתור אחת שאחרי תקופה הצליחה לגבש מראה וביטחון מסוים, לא ביישנית למדי, אני נאלצת לסבול ממחשבות יתר של "איפה זה?" ו"מתי זה יקרה לעזאזל".
הבעיה שזה משהו שאני כן רוצה, אני כן רוצה להרגיש פרפרים בבטן ולחלוק את אהבתי עם בחור אחר.
מוזר? מחשבות יתר על המידה? לגיטימי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות