שלום,
יוצאים 3 שנים אני 36 והיא 29.
גרים ביחד, היא כל יום מדברת על טבעת ובוכה שאני לא מציע לה, זה מאוד מטריד אותה, בחודשים האחרונים גם המשפחה לוחצת והיא מעלה את זה כל יום ממש לחוצה ברמה שלא הכרתי, כל פעם שהיא עצובה ובוכה זה ממש משפיע ילה ובאותו רגע גם לי לא טוב מרגיש שהלב שלי מצטמק כואב לי.
עכשיו הקטע הוא שאני ממש מכבד אותה ומדבר אליה בכבוד, כל הריבים שלנו מתחילים רק מזה שאין טבעת.
אבל אין לה קו אדום היא לפעמים נכנסת לריב ולא יודעת לצאת ממנו ומגיעב לטונים גבוהים.
העניין הוא שאני מרגיש שאני פחות נמשך אליה מבעבר, אבל מצד שני אני יודע שהיא בחורה ממש טובה שקודם כל חושבת עלי ורק אחרי זה על עצמה.
עושים את זה פעם בשבוע בממוצע, אני מרגיש בתוכי שאני לא נהנה מהזוגיות חוץ מהרגעים הקטנים של פעם בשבוע הוא יציאה למסעדה ערב ביחד.
ופה השאלה מה ומי קובע ? אישה טובה וקצת משיכה או ההיפך? אולי גם שניהם ביחד? אנחנו יודעים ששנינו כבר לא ילדים.
אבל באופן כללי גם לא טוב לי עם עצמי כל כך ככה שאני לא יכול להפיל את כל על הזוגיות ועליה, אולי דברים אחרים מפריעים לי להגיע לרמת רצון להיו תאיתה, כי אם לא טוב לי עם עצמי כל כך איך יהיהלי טוב עם מישהי אחרת ?
אני הולך לפסיכולוגים ואף אחד ממש לא עוזר לי ומרגיש שאני מבזבז את הכסף שלי
אני ממש מיואש.
מצד אחד לא יכול לראות את עצמי בלעדיה, מצד שני איתה זה תהיה החלטה בלב כבד ורצון חלקי לגמריי
אני ממש במשבר שלא הייתי בו בחיים.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות