היי אז ככה, אני בחורה שמתחילים איתה הרבה. ומרוב שאני מרגישה שזה מבלבל אותי אני נשארת לבד -בוחרת להיות לבד, פעם הייתי יוצאת הרבה יותר ולאחר שנהיה לי חבר ונפרדנו אני מרגישה שזה פשוט לא מעניין אותי לצאת לדייטים ולהכיר - אלא אם זה פשוט קורה בטבעי.
אני מרגישה שאני מחכה כבר הרבה זמן-כמעט שנה מאז הפרידה.
קשה לי לצאת לדייטים או להפגש עם בחור שאני בקושי מכירה, זה לא זורם לי , לא המקום הטבעי שלי , ואני נסגרת אוטומטית . וקיבלתי את זה שזה פחות מתאים לי, אבל עדיין אני מרגישה ותוהה - האם יגיע בחור שבוא אתאהב?
האם אני טועה בכך שאני לא יוצאת לדייטים למרות שכלל הנראה זה הדבר שאני הכי שונאת ולא מעניין אותי לעשות?
אני יכולה להגיד , שב2 המקרים שבהן נכנסתי לזוגיות זה קרה בטבעיות מוחלטת- בלי דייטים בלי כלום. פשוט דרך חברים משותפים.
קצת מרגישה לבד ותוהה מתי ואיך הפעם הבאה שאתאהב תקרה בגלל שאני כלכך קשה בנוגע לזה.
ולא אני לא יכולה לשחרר את המקום של לצאת לדייטים- זה פשוט לא אני ולא מעניין אותי.
אשמח לשמוע מכם אם מישהו הרגיש אי פעם במקום הזה, והגורל הפתיע אותו :)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025