לא יודעת איך להדחיק את הרגשות שלי ולהפסיק לחשוב עליו, איך לעשות את זה?

אני בן אדם שמגיל מאוד צעיר כל הזמן ״נופלת״ בשביל בנים, ומפתחת מלא קראשים כל הזמן באופן קבוע. אבל תמיד ה״קראשים״ האלה שאני מפתחת מבוססים רק על אינטראקציה אחת או שתיים שהיו לי עם הבן אדם, וכל השאר בא מהדימיון שלי.
אף פעם לא באמת התאהבתי, אבל אני מרגישה שעכשיו משהו שונה.
לבחור שאני מאוהבת בו נקרא זית, סתם כי ככה אני קוראת לו עם חברות.
במחצית הראשונה פגשתי את זית בשיעור מתמטיקה, לא היינו יחד באותה כיתה ולא הכרתי אותו לפני, אבל יצא לנו לדבר וזה והתחברנו אבל לא איזה משהו גדול.
בסוף המחצית אחרי הרבה מאוד סבל אני החלטתי שאני עוברת כיתה, ויצא שעברתי לכיתה של זית, בגלל שהייתי בקשר מאוד טוב עם כל הבנות שם. במיקומי ישיבה שלנו בכיתה זית יושב שולחן לפני, ויצא לנו מלא לדבר. בנוסף לזה שעכשיו הייתי איתו בכל השיעור, כל הזמן גם היו לנו מקרים שיצא לנו לעשות דברים ביחד. באמת שברגע שהיינו ביחד באותה כיתה התחברנו אפילו עוד יותר, יש לנו הרבה דברים במשותף והעובדה שהיו לנו הרבה הזדמנויות לזה ברגע שעברתי כיתה רק העצים את זה.
עכשיו זה זמן טוב לספר שלזית יש חברה כבר שנתיים, והוא מאוהב בה. זית הוא בין האנשים הכי טובים מבחינה מוסרית שפגשתי, ולפעמים זה מרגיש כאילו הוא עוזר לי להיות בן אדם טוב יותר. בתחילת השנה, החברה של זית בגדה בו, הדברים ששומעים ממנה וממנו הם טיפונת שונים, אבל בעיקרון, היא ממש יצאה עם מישהו אחר בזמן שהיא הייתה עם זית. אבל היא וזית לעולם לא נפרדו, ובסוף השלימו. אבל לזית מגיע הרבה יותר ממנה.
בקיצור, אני לא יודעת מתי בדיוק הרגשות שלי אל זית התחילו, כי זה מרגיש כאילו הם תמיד היו שם, אבל רק שבוע שעבר אני באמת הבנתי שהם קיימים ואתמול הבנתי שאני מאוהבת בו.
אף פעם לא הייתי מאוהבת באף אחד, ואני לא יודעת איך להתמודד עם זה. אני כל הזמן חושבת עליו, כל הזמן רוצה להיות איתו, כל הזמן רוצה לדבר איתו.
אנחנו מדברים בבית ספר תמיד, (יש מצב שאני גרמתי לזה בעקיפין בתת מודע שלי אבל) יוצא לנו לעשות הרבה פרויקטים ביחד, אנחנו מתכתבים בווצאפ וכשאני מרוסקת הוא הבן אדם שאני אפנה אליו.
פעם אחת, כשהייתי במצב של בכי מאוד קשה, התקשרתי אליו וביקשתי ממנו לבוא לספרייה. הוא כבר סיים את היום, והיה אמור ללכת לאנשהו, אבל הוא בא אליי והיה איתי עד שנרגעתי ואז גם ליווה אותי לאוטובוס.
אבל זה סתם דוגמא אחת, כי גם בחיים האמיתיים וגם כשאנחנו מתכתבים הוא תמיד שם ועוזר לי ותומך בי, ותמיד עונה לי ממש מהר אם לא באותה שנייה.
הוא לא מתנהג לכל הבנות של הכיתה ככה, וחברות שלי אומרות לי את זה. הרבה אנשים שואלים אותי אם יש משהו בינינו, וכמובן שאני מכחישה ואומרת שהוא חבר מאוד טוב שלי. והוא באמת חבר מאוד טוב שלי, אבל אני הייתי רוצה שהוא יהיה יותר מזה.
אני יודעת שהוא בן אדם טוב כלכך שהוא ימנע מעצמו בתת מודע שיהיה לו רגשות למישהו אחר בזמן שהוא יוצא עם חברה שלו.
אני לא יודעת איך פשוט להדחיק את הרגשות שלי, כי הם גורמים לי לחשוב עליו כל הזמן ולעשות דברים מטומטמים, איך אני מכחישה אהבה?