היי.
לפני כמה ימים, ממש טרי, נפרדתי מחבר שלי וזה היה הדבר הכי קשה שנאלצתי לעשות לדעתי בחיים.
הפרידה הייתה די החלטה משותפת כי הוא ראה כמה קשה לי ולא הייתה לו ברירה, אבל זה לא באמת משנה.
אני אומרת לכם, אני כל כך אוהבת את הבחור הזה שזה פשוט מטורף, אבל עקב רילוקיישן מהצד שלו שאמור להתרחש בחודשיים הקרובים החלטתי שאני לא יכולה לחכות עד הטיסה ואני צריכה ללכת עכשיו כי כבר סבלתי וכבר דמיינתי את הרגע שיטוס וכמה קשה זה עלול להיות( יותר מעכשיו). יש המון רקע לסיפור הזה אבל בגדול הוא חשב המון על להשאר פה איתי אבל המשפחה שלו גם טסה והוא החליט שהוא צריך לנסות ונמאס לו מהמדינה. מהמצב הכלכלי.
במשך חודש הוא עשה הכל כדי לנסות לשכנע אותי לטוס ולנסות איתו ולצערי זה לא משהו שאני רוצה בו, הלוואי הייתי רוצה באמת, אבל יש לי פה חיים והרבה דברים שבניתי ולימודים שלא סיימתי שזה לא אפשרי.
הלב שלי נקרע..החיבור שהיה לי איתו, הכימיה שלנו, הייתי איתו כל כך אני והוא היה איתי כל כך הוא, הכל הרגיש טוב. מי שהוא, מה שהוא. פשוט לא יכלתי יותר ועכשיו אני אשכרה מרגישה כאב פיזי.
אני יודעת שאולי זה נשמע מצחיק כרגע, אבל מה אם במידה והוא אכן טס ולא חוזר וזהו.. אני לא רואה את עצמי עם מישהו אחר..נוגעת במישהו אחר.. קרובה למישהו אחר. המחשבה עושה לי חלחלה.
בבקשה תגידו לי שזה עובר ומשתפר. כי בינתיים אני מחייכת מבחוץ, עובדת רגיל, מנסה ללמוד אבל בשנייה יכולה לפרוץ בבכי, ממש להתקפל. ונכנסת לדיכאון ברגע שאני לבד. בבקשה תגידו לי שזה משתפר..
אני אפילו מתה לדעת אם זה בכלל קשה לו גם? לא יודעת למה.. מלא שאלות מעסיקות אותי.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות