היי חברים,
אני ובת זוגתי נקלענו לסיטואציה קשה מאוד. הלוואי שהיא לא הייתה קורית אבל זה המצב...
אני בן 24, היא בת 22.5 , אנחנו ביחד 3.5 שנים.
לא ממש יצא לנו לדבר ברצינות על *חתונה* אלא רק ברמזים ובצחוק (פאשלה שלי) אבל אני יודע שמבחינתה זה הולך לכיוון הזה והיא רוצה...
אני לצערי הרב לא שלם עם ההחלטה להתחתן איתה.
אני מאוד אוהב אותה, כיף לנו מכל שנייה ביחד, אנחנו עושים צחוקים, מטיילים, נהנים יוצאים עם חברים והכל, והלוואי שזה יימשך ככה מבחינתי עוד 5 שנים...
בנוגע לעתיד - הקמת משפחה, דירה, ילדים וחינוך לילדים...
אני לא חושב שהיא האישה הנכונה בשבילי להקמת משפחה.
אין לנו אותם מטרות בחיים לעתיד, אותו אופי, אותם קווי דמיון, ואנחנו פשוט שונים מאוד.
זה מפריע לי.
בנוסף, המשפחה שלה הם אנשים שאני לא מתחבר אליהם. ולא מעריך אותם.
זה גם מפריע לי.
היא מאוד מאוד רוצה להתחתן איתי ולהקים איתי משפחה,
ובמידה ולא נעשה את זה - היא תהיה שבורת לב. מצולקת. ובגיל 22.5 (לא ככ צעיר)
במיוחד אחרי 3.5 שנים שאנחנו ביחד, ובנינו זוגיות, מלא חוויות , היא גרה אצלי בבית. ויש ביננו אהבה.
חשוב לי לציין שפתחתי בפניה את הנושא. ואנחנו עכשיו בהפסקה נטו מהסיבה הזאת...
אני לא יודע מה לעשות.
האם להיפרד ממנה אחרי 3.5 שנים עכשיו כשהיא בת 22.5 וביזבזתי לה את השנים היפות, רק כי אני רוצה מישהי שיותר "דומה לי" זה לגיטימי?
אני לא יודע אם היא אי פעם תצליח להתגבר עליי... אין לה אף אחד אף חברות שום כלום חוץ ממני, היא מאוהבת בי ברמות... מרגיש לי שאם לא אתחתן איתה אני אהרוס לה את החיים...
האם עליי "להתפשר" על הרצון שלי בלהקים את המשפחה שחלמתי עם אישה אחרת שהיא יותר דומה לי, ולהתחתן איתה בכל זאת?
או שכדאי להיפרד ממנה, אבל אז אני עם מצפון לכל החיים שלי שהרסתי לה את החיים ואת החלומות שלה...?
אני בבעיה קשה שאם היינו מדברים על חתונה בשלב קצת יותר מוקדם של הקשר, שהיא בגיל צעיר יותר, היה לי הרבה יותר קל להיפרד ממנה.
עכשיו זה הרבה יותר קשה, על גבול האכזרי/לא מוסרי...
מה עליי לעשות?
אשמח לעזרה...
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות