שלום לכולם,
אני בזוגיות טובה עם בחור מדהים וטוב לב כבר שנה ו 8 חודשים.
יש לנו ריבים מדי פעם והיום במהלך הריב אמרתי לו "תיזהר ממני אני אקח סכין ואחתוך לך את הגרון". המשכנו לריב ללא קשור למשפט ואחרי שסיימנו עם הריב חזרנו למשפט הזה והבנו את גודל החומרה.
אני בחורה עם המון טוב לב , דאגה , אכפתיות לאחר, רגישות אבל בו זמנית כבר מגיל צעיר ברגע שאני כועסת באמת יש לי זעם אדיר וזה התבטא לאורך השנים בזריקת חפצים שזה באמת על בסיס קבוע, קללות , היום איימתי בצורה זו בפעם הראשונה ובכללי כעס וזעם אדירים שמתעוררים בי שאני חייבת לפרוק אותם ואז מרגישה זעזוע וגועל עצמי.
דיברנו עם בן הזוג , אני לא יודעת מה לעשות. נשבעתי לו שלא אאיים יותר אבל אני באמת מרגישה שאני חייבת עזרה מקצועית ומוכנה לכך לעשות סדנה או משהו. הבעיה עכשיו היא כיצד משקמים את מה שקרה? מה שמטריד אותי שאם המשפט הזה היה נאמר הפוך, אז ברור שהתשובה היא תיפרדי ממנו הוא בן זוג אלים, אז אני נחרדת שזה קרה בכיוון ההופכי ושהמילים האלו יוצאות ממני. דיברתי עם בן הזוג, הוא אמר שזה באמת מפחיד אותו כשזה מגיע לרמת סכינים, ושמבחינתו זה ממש קו אדום להגיע למקום כזה אם אנחנו רוצים להיות ביחד וביקש שאבטיח לו שזה לא יקרה שוב. אני מרגישה בשפל הכי גדול אי פעם, שהרסתי אולי זוגיות שבאמת ראיתי בה זוגיות לכל החיים והכל בגלל שאני לא יכולה לרסן את עצמי בעת הכעס.
מה עושים?
תודה רבה לעונים
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות