חבר שלי מבזבז עליי יותר מידי, איך לגרום לו להפסיק מבלי שיפגע?

שלום לכולם ,
תראו אני יודעת שזו שאלה קצת שטוטית ואפילו אבסורדית אבל זה עניין שקצת מעיק עליי בימים האחרונים.
אני וחבר שלי שבוע ביחד , כן כן שבוע בלבד. הכרנו במסיבה דרך חברים משותפים. כבר מהרגע הראשון היה קליק די בולט , היינו כל הערב ביחד , דיברנו צחקנו , התחלנו בהיכרות יותר מעמיקה ויצא שחברות שלי שאיתן הגעתי הלכו כבר הביתה והוא הציע לי להישאר איתו עוד קצת. זרמתי כי באמת היה לי כיף ונהנתי ובסוף הערב הוא החזיר אותי הביתה.
בוקר אחרי זה הוא התקשר אליי והזמין אותי לצאת בערב והסכמתי.
יצאנו למסעדה בתל אביב ובדרך בנסיעה הוא שלף שקית עם קופסה בתוכה , הבנתי שמדובר בתכשיט. שאלתי אותו לכבוד מה זה ואז נזכרתי שלילה קודם שניפגשנו וזרמנו בשיחה סיפרתי לו ששבועיים קודם חגגתי יום הולדת , אז הוא אמר שזו "מתנה רטרואקטיבית" ממנו. אמרתי שהוא לא צריך לתת לי שום מתנה , מה גם שאנחנו בקושי מכירים וזה ....... קיצר אחרי המסעדה נסענו אליו ובילינו אצלו ובבוקר חזרתי הביתה וחטפתי שוק של החיים. פתחתי את הקופסא של המתנה ולא האמנתי מה שכב שם - שרשרת יהלומים של אחת מחברות היהלומים היותר מוכרות ..כשנכנסתי לאתר החברה הייתי בהלם - זו שרשרת בשווי של כמעט 40 אלף שקל!!!!!!!! אני זוכרת רק שהחזקתי את השרשרת והסתכלתי עליה משהו כמו עשר דקות מתוך ההלם.
לו ידעתי למי לספר ,פשוט לא הרגשתי נעים שבנאדם מכיר אותי פחות מ24 שעות ונותן לי מתנה כזו. כשאמא שלי שמעה את הסיפור היא ממש כעסה עליי. היא אמרה שזה לא ראוי ולא מכבד לא אותו ולא אותי ש"אם תיפרדו אחרי שבוע , זה ייחשב שניצלת אותו בשביל יהלומים" . היא באמת גרמה לי להרגיש רע עם עצמי. עכשיו סיכמנו בבוקר לפני שהלכתי שהוא יאסוף אותי בערב ונצא , זה היה ערב שבת.
לא ידעתי איך להסתכל לו בעיניים אחרי קטע כזה.
כאילו מצד אחד באמת סוג של התאבתי בו כבר מהרגע הראשון בכל ההיבטים והרגשתי אותו דבר גם ממנו ומצד שני לא רציתי לתת לו את ההרגשה שהוא צריך לקנות אותי בכסף .
דיברתי עם חברה שהכירה אותו לפניי והייתה בין ה"מתווכים" ששידכו בינינו. סיפרתי לה את הסיפור והיא בניגוד לאמא שלי ממש לא עשתה מזה סיפור . היא אמרה לי "מה זה שרשרת יהלומים בשבילו.... הוא חסך עלייך" , מפה לשם הבנתי שלבנאדם לא חסר , כאילו ראיתי עליו מהרגע הראשון שהוא לא כל כך "מקבץ נדבות" אבל לא הבנתי עד כמה. רק אח"כ הבנתי בכלל שהמועדון שבו היינו לילה קודם כשהכרנו בעצם שייך לו , כאילו לאבא שלו אבל הוא זה שמנהל את עסקי המשפחה.
מהשיחה איתה הרגשתי פחות רע עם עצמי .
מיום ראשון אני סוג של גרה אצלו כבר , לא ממש עברתי אליו אבל אני ישנה אצלו. אני יותר אצלו מאשר בבית.
יוצאים , מבלים נהנים והכל טוב. אבל אני עם ההרגשה שהוא פשוט מבזבז עליי יותר מידי ואני כבר מתחילה להרגיש נצלנית למרות שאני ממש לא כזו!!!
אנחנו יוצאים למקומות הכי יקרים ונחשבים ומיותר לציין שהוא לא נותן לי לשלם.
חברה שלי אומרת לי בקלילות שזו רמת החיים שהוא רגיל לה ושאני פשוט לא יודעת ליהנות.
ואם כל זה לא מספיק , היום הוא אמר לי שניסע שבוע הבא לאילת (יש לו ענייני עסקים שם והוא רוצה שנלך ביחד )
אני יודעת שחפרתי ושזה כל כך דפוק אבל אני באמת קרועה מבפנים , מצד אחד טוב לי איתו , כיף לי ואני נהנית ומצד שני אני באמת מרגישה שזה מצטייר כלפי חוץ שאני מנצלת אותו ומה שאימא שלי אמרה לי פשוט לא עוזב אותי.
חשבתי לדבר איתו על זה ,אבל אני לא יודעת איך ואני לא רוצה לפגוע בו בטעות.
השאלה שלי היא בעיקר לבנות פה - איך אתן הייתן מרגישות ומה הייתן עושות במצב כזה ?
תודה וסליחה על החפירה!