אז ככה , מאז שהייתי קטנה ההורים שלי לא היו הרבה בבית , בזמן שכן הם היו מכים אותי ומסכסכים ביני לבין אחי הקטן.
גידלו אותי בשכונת עוני ואף פעם לא דאגו לי לאכול או בגדים או כל דבר אחר.. אמא שלי היא אמא צעירה ולא באמת היה לה אכפת מהילדים שלה כי נולדנו בטעות , אז היא יותר מתמקדת בחיים האישיים שלה ,
והם התגרשו כשהייתי בת 16 , זרקו אותי גם מהבית ונאלצתי להסתדר במקומות שלא עשו לי טוב נפשית
והתדרדרתי מהר לסמים , הרחיקו אותי מחברים , ולא נתנו לי להפגש עם אף אחד..
לא מדברים אצלנו בבית על רגשות ותמיד אמא שלי העדיפה את העבודה שלה מאשר את הילדים שלה..
אז הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי עם חסימה רגשית וחוסר יכולת להתחבר לאנשים אחרים כי זה קשה אחרי כל מה שעברתי בבית..
אני מרגישה נכה רגשית ופגועה.. היום אולם אני במקום אחר אבל מרגישה שהרסו לי את החיים.
אני כרגע אצל אמא שלי כי אין לי אפשרות להשכיר דירה ומשלמת לה המון כסף על המחייה אצלה , ולא טוב לי שם. היא ואחי מתחייסים אלי משפיל ולוקחים ונוגעים לי בדברים שעבדתי קשה עליהם ומאשימים אותי בזה, אני מפחדת שלעולם לא אוכל להסתדר לבד , אני כל כך חרדה כלכלית , אבא שלי לא בתמונה יותר הוא ניתק איתי קשר אחרי שהבין שהוא פגע בי.
אני רוצה לצאת לטיול הגדול , לחזור ולהתחיל ללמוד באוניברסיטה ואין לי תעודת בגרות או 12 שנות לימוד אפילו ואני באמת לא יודעת מאיפה להתחיל
אני פשוט בוכה ומרגישה שאין תקווה , אף אחד לא תומך בי וזו הרגשה בודדה כל כך …
אני אשמח לעצה טובה למי שהיה במקום דומה לשלי איך קמים על הרגליים ולמרות הקושי הנפשי מצליחים ויוצאים מזה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות