היי..
אני נשואה 4 חודשים. בחיים שלי לא בכיתי הרבה כמו שבכיתי ב4 חודשים האלה.
הוא לא מכה, והוא לא מקלל.
אבל לא טוב לי איתו. הוא מעיר לי הרבה, ותמיד מוצא במה אני צריכה להשתפר, ומה לא בסדר איתי.
גם ברגעים אינטימיים, הוא ימצא על מה להעיר. זה מתסכל...
בלי שתכננתי את זה בכלל, נכנסתי להריון לפני יותר מחודשיים. נכון שזה מהר, ולא צפוי, אבל אני לשניה לא מתחרטת על זה. אני אוהבת את התינוק שלי, ורוצה אותו כבר...
לעומת בעלי, שמההתחלה לא שמח עם ההריון.
הוא כועס שאני לא מתפקדת בבית (אני בשמירה. אם אני מאמצת אפילו קצת אני ישר נכנסת לטראנס של הקאות-> התייבשות--> עירוי)
הוא כועס שאני לא מבשלת לו...
הוא לא אוהב את סגנון הלבוש שלי- בכללי, ועכשיו, שיש לי אי-סבילות לרוב סוגי הבדים, ואני לא יכולה לסבול משהו צמוד (כולל אנדר-וורס), זה עוד יותר לא מוצא חן בעיניו.
אני לא בטוחה שהוא רוצה להיות איתי בכלל, רק שהוא מפחד לעשות משהו- כמו גירושים- כי המשפחה שלו תציק לו *מאוד*. (חשוב לו מה יגידו ומה ידברו עליו...)
אני בחורה מאוד רגישה, והביקורות שלו קוטלות אותי. הוא אומר תמיד מה שהוא חושב, איך שהוא חושב, ולא משנה התזמון.
זה פוגע, זה משפיל, וכבר אין לי כוחות להתמודד.
תעזרו לי, בבקשה... בעצה, או בעידוד.. אני תולה בכם תקוות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025