אני מרגיש שהגעתי לנקודה שאני לא מצליח לחשוב בצורה אופטימית
בן 30 עם ילדה ועוד אחת בדרך
נשוי לאישה לא פשוטה בכלל , עברנו עליות וירידות
לפני כחצי שנה עזבתי את הבית לחודש כי נמאס לי שהיא לא מטפלת בילד ולא דואגת לי בדברים הכי בסיסיים כמו לשאול אותי איך עבר עליי היום או סתם לדבר איתי על משהו שהוא לא טכני ,סבלתי ממנה מאלימות מילולית ופיזית ופשוט הגעתי לקצה
חזרתי אחרי אין ספור הבטחות שהיא תשתנה ואכן היא עשתה שינוי זמני בלבד
עכשיו אני שוב בסיטואציה שלא טוב לי איתה
כמו כן עבדתי בתפקיד בכיר במפעל אבל הוא נסגר בגלל המלחמה
אני בסיטואציה שלא טוב לי בבית ,לא מצליח למצוא עבודה למרות שבחיים לא הייתי יותר משבוע ללא עבודה תמיד נחטפתי ,כמעט כל ראיון עבודה שעברתי צלחתי אותו והתקבלתי אבל עכשיו פשוט הכל תקוע לי
המצב הכלכלי חרא
הנחמה היחידה שלי זה הספורט שאני לא מפסיק לעשות וזה הילדה המתוקה והחכמה שלי שמחזירה לי אהבה טהורה
המדינה לא עוזרת המשפחה לא עוזרת
אין לי מושג איך ממשיכים מכאן
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות