כל יום אני חושב על האתגרים שאני חווה.
הלימודים האינסופיים בטכניון, עולם הכושר שאני ממשיך לתחזק גם כשזה אומר ללכת ב- 23:00, בחצי שעה האחרונה של המכון.
אין לי את המנוחה הזאת לעצמי. אין לי שקט.
אני חי את חיי בעשייה, בהגשמה.
לא ידוע לי לאן זה הולך, ולא ידוע לי מה יהיה אח״כ.
ידוע לי רק מה אני עושה עכשיו, מה קיים עכשיו – ולכן אני חי את חיי בהגשמה מלאה ומודעות למעשיי.
לימדו אותי שיש 3 שלבים בחיים;
שלב 1 - הרגע שהחלטת.
שלב 3 - התוצאה.
שלב 2 - השלב האמיתי במציאות חיינו, תקופת הביניים. השלב של ה״לעבוד קשה״ כדי להגשים את מה שהחלטת אל התוצאה הסופית.
אני לא מגדיר עצמי חכם, אני מגדיר עצמי מעשי.
בין 3-4 שנים אני מתאמן ושומר תזונה.
בטכניון ניגשתי עם בגרות ממוצעת - אך בעזרת פסיכומטרי של 743 ומכינה בממוצע 94 (ואני ממש לא חכם. כמו שאמרתי, אני מעשי. ישבתי שעות! מצאת החמה עד צאת הנשמה).
השאלה שלי היא כזאת – איפה ניתן למצוא את האיזון בין הטירוף של הלימודים והכושר?
אני אוהב את הדרך שאני פועל, ואני נחוש מאד ברצונותיי - אבל ההקרבות למען הדברים שהשגתי גרמו לי לא מעט פעמים לחוש את התחושה שמרגיש זאב בודד.
איך ניתן לשלב? - מישהו כאן מכיר את המצב? חי אותו עכשיו או בעבר?
אשמח לתשובה, תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025