שלום לכולם,אני יוצא עם בחורה מדהימה כבר שנתיים,מהרגע הראשון רציתי שהיא תהיה אישתי עקב שמועות רעות שהגיעו להורים שלה הם פסלו אותי מבלי לתת אפילו הזדמנות ולהכיר אותי או אפילו לראות איך אני נראה,בגיל מאוד צעיר בדור הקשה הזה עשיתי קצת שטויות לא משהו רציני כלל (סביבה לא טובה) אני סיימתי בית ספר,תעודת בגרות,3 שנים צבא,אני כרגע סטודנט במכללה,בהתחלה חשבנו שזה יסתדר והם יבינו שהם טועים אך הזמן הראה ההפך הם הגיעו לרמות הזוית עד כדי התעללות ממש בילדה (לא אלימות) התעללות נפשית תוך כדי רמיסה של החופש שלה העזרה שלהם ופשוט ויתרו על התפקיד של ההורים והמחויבות כלפי הילדה,אנחנו באמת אוהבים וזה משהו מיוחד חשבנו לוותר כל כך הרבה פעמים כי זה פשוט עצם בגרון אבל אנחנו לא מסוגלים,ניסינו להגיע לשלום והבנה בכל דרך שקיימת בעולם באמת כל דרך אך ללא הצלחה כלל,המשפחה שלי מאוד אוהבת אותה ותומכת למרות שזה קשה להורים לדעת שהבן שלהם דחוי ובאמת שללא סיבה מוצדקת,הוריה פשוט פרמיטבים נורא מעניין אותם רק עבודה מסודרת שם טוב והאופי לא מעניין בכלל. אני לא יוכל לחכות כל החיים שהם יקבלו את זה ומעניין אותי האם זה אפשרי לחיות ללא הצד של המשפחה שלה ?רציתי לשמוע עצות מאנשים שעברו אם בחרו לוותר האם הם מתחרטים ? אם בחרו ללכת עד הסוף האם אהבה שווה את זה בסוף ? וסתם לשמוע דעות תודה רבה שקראתם,ירון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות