שלום חברים
חשוב לציין שאני בן יחיד והתחתנתי לפני שנה. ההורים שלי מאוד קשורים אלי ועזרו לי מאוד לקנות דירה בכך שנתנו לי לא מעט כסף. אני עובד בחברת הייטק בתפקיד מנהל צוות.אני בן 31.
אמא שלי הרגילה אותי להתייעץ איתה בכל דבר קטן מגיל צעיר וכל בת זוג במשך השנים היתה אומרת לי שהיא קצת נכנסת לי אל תוך הוורדים. יש ימים שהיא מתקשרת אלי 5 פעמים ביום ויש ימים שגם אני מתקשר אליה לא מעט.
הבעיה היא כזו: אני חושב שאמא שלי לא יכולה לקבל את העובדה שהתחתנתי למרות שהיא מאוד רצתה בזה. היא מבקשת מימני כמה פעמים בשבוע לקחת אותה לעבודה שזו נסיעה של 20 דקות בלבד, הבעיה שאם אני לא עושה את זה היא מתחילה לעשות לי רגשת אשם שאני בן חרא. היא מנסה להיכנס לכל החלטה שלי בחיים. כאשר אני אומר שאני צריך לנסוע עם אישתי לאיזה מקום היא שואלת אותי האם אני לא יכול לדחות את זה. אנחנו צועקים אחד על השני בטירוף והיא בוכה המון.
השיא של הטירוף הגיע כאשר היא אמרה לי מתי כבר תעשו ילדים... אולי תעשה "חור בקונדום וצחקה" - "אם אישתך רוצה ילדים רק עוד שנה לא חבל על הזמן" - אמרתי לה שהיא חולת נפש ואין לה גבול והיא רוצה לשלוט על החיים שלי.
הבעיה שאני מרגיש שבגלל שהסכמתי לקחת כסף מההורים עכשיו אני מחויב לעזור עוד יותר.
אני מאוד אוהב את ההורים אבל יש גבול.
אישתי לשמחתי מאוד סובלנית אבל אני מפחד שגם זה עניין זמני.
בבקשה תעזרו לי מה לעשות
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות