אני נמצאת במערכת יחסים רצינית ויציבה כבר 5 שנים, עם בחור בן 27.
אני ממצוא רוסי, ועליתי ארצה בגיל 9. אבא שלי הוא יהודי לכל דבר, כלומר גם אמו וגם אביו הם יהודים. לעומת זאת, אמא שלי נולדה להורים נוצרים אבל היא עצמה חסרת דת, מכיוון שלא עברה טבילה כשנולדה.
עד גיל 20 אמא שלי הייתה חסרת דת, ואז היא עברה טבילה. אחר הפעולה הזאת הוגדרה דתה כנוצריה. אף ע"פ שביהדות הכל נקבע לפי האמא, אני, בתור אחת שנולדה לאם שהיא נוצריה, לא נחשבת יהודיה.
כשהייתי בת 15, לפני 10 שנה, 2 דוסיות טיפשות שדפיה דתית זה הייעוד שלהן בחיים, הכניסו לאמא שלי לראש שהיא חייבת להתגייר. יש לציין שאמא שלי תמימה כמו ילדה בת 3, וקל מאוד להשפיע עליה. הן הפעילו עליה כזו מניפולציה אדירה, שגיור הפך להיות המטרה של החיים שלה: היא התפטרה מעבודה, והשקיעה את כל כולה בלימודים לקראת בחינות הגיור. אף אחד במשפחה לא יכל להשפיע עליה, כי היא עקשנית כמו פרא.
אחרי 3 שנים של חרישות היא עברה את המבחן בהצלחה ועברה את הטבילה במקווה. בו במקום עשו לה ולאבא שלי חתונה.
לפני שאמא שלי עברה גיור, כשעוד הייתי בגיל ההתבגרות, הייתי מאוד מתוסבכת מבחינה דתית: אבא שלי יהודי, אמא שלי נוצריה. אם כך, לאן אני משתייכת? אני יהודיה? אני נוצריה? אני חצי יהודיה חצי נוצריה? לאורך כל גיל ההתבגרות עסקתי בתחום הזה, וזה נורא הפריע לי.
אחרי שאמא שלי עברה גיור, הסיבוך הדתי שהייתי שרועה בו גדל פי כמה: אבא שלי יהודי. אמא שלי הייתה נוצריה, אבל התגיירה. מה זה אומר לגביי? אני יהודיה? אני נוצריה? אני חצי יהודיה חצי נוצריה?
יש לציין שאני אתאיסטית מובהקת, ואני לא מזדהה לא עם היהדות ולא אם הנצרות. אבל כל הדברים האלה כן השפיעו עליי בתור נערה. כבר אז ידעתי שיהיה לי הרבה כאב ראש בגלל העניין הזה, כי קודם כל אני לא יכולה להתחתן בארץ בטקס דתי. בנוסף לזה, רוב הסיכויים שבן זוגי יהיה יהודי וייתכן מאוד שא יירצה מישהי לא יהודיה.
אז העניין הזה לא היה כל כך רלוונטי, כי הייתי עדיין בת 15.
כעת אני נמצאת במערכת יחסים עם בחור יהודי ממוצא פולני, ואני חושבת שאשכנזים מקפידים מאוד שלא להתבולל. אני יודעת שמזרחיים מקפידים על כך בצורה קיצונית, אבל לגבי הקהילה האשנזית אני לא כל כך בטוחה. סביר להניח שכן, אבל לא בצורה הדוקה כמו חבריהם המזרחיים.
אומנם אנחנו כבר 5 שנים ביחד ומכירים אחד את השניה היטב, אבל אין לי שמץ של מושג איך הוא יגיב כאשר אספר לו שאני לא יהודיה על פי ההלכה. אני יודעת שהוא מאוד אוהבת אותי, אבל אין זה מבטיח שהוא יאהב אותי ויירצה אותי גם אחרי שייגלה את הסוד שלי.
בשלב הזה כבר אי אפשר לדחות את הסוגיה הזאת, מכיוון שאחותו סיפרה לי שהיא ראתה שהוא קנה טבעת אירוסין. זה אומר שהוא הולך להציע לי נישואין. אי אפשר כבר לדחות את זה.
אני אובדת עצות, ובאמת לא יודעת מה לעשות. אני ממש אוהבת אותו ורוצה להתחתן איתו. זה יהיה מאוד כואב אם הגבר שאני רוצה את עצמי מקימה איתו משפחה יעזוב אותי רק בגלל הדת שלי. הרי זאת לא אשמתי. חוץ מזה, אני בעצמי סבלתי נורע עקב העניין הזה.
מה אתם אומרים? לספר לו עכשו, לפני שהוא מציע לי נישואים? או אחרי שהוא עושה זאת? או לעשות משהו אחר?
דבר נוסף: אני רוצה לשמוע מבחורים אחרים שקוראים את השאלה הזאת מה הם היו עושים אילו היו מגלים דבר כזה על הבחורה?
תעזרו לי בבקשה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות