אני לפני גירושים מאדם לא נעים. מאז ההחלטה שנפלה לא הייתי עם גברים, אני מאמינה ומאחלת לו שיש לו (כרגיל) נשים.
מפריעה לי העובדה שאני מתפקדת עוד לפני ההחלטה כאם חד הורית.
אני עושה ואחראית על הכל וחלק בשלט רחוק. אני לא מספרת על השמיניות באוויר שאני עושה לאף אחד, מתפקדת בפני כולם כאילו כלום כשמאחורי הקלעים אני רצה כמו פנתרה. ברוב חוצפתו הוא עוד שולח לי במיילים ובהודעות לנייד משימות. בשלב כלשהו אני סוגרת עניין מהר אבל לא עונה לו לשיחות, הוא מעיק ומציק לי ומהעצבים אני לפעמים מקיאה.
גם ככה לא פשוט לי בעבודה מול משחק גדול של ציניקנים ובכלל בשלב הזה בחיי, הוא גם מוסיף משקל נוסף. אני לא יכולה לסבול יותר את השפה האלימה שלו, את הלחץ הבלתי פוסק ואת חוסר האחריות שלו.
החברים, הקולגות והמשפחה שלו חושבים עליו רק טובות ואיזה בן אדם נעים הליכות הוא כשלמעשה אני מתמודדת ולא מעט זמן עם חרא בן אדם.
המילים שלי איתו ספורות. הוא נחמד כשהוא מבקש כספים מחשבונות השקעות שלי (שרובם סגרתי), מפחד שאסגור לו שיבר. הוא יודע שאני יודעת ליצור מלירה שלוש לירות ואם לא אצליח, אדע להמציא אותן. וגם על זה נמאסה עלי האחריות עליו.
הגעתי למצב שפירגנתי לו בתוך תוכי על סטוץ שלו עם המישהי האחרונה שהיתה לו וכאב לי שזה לא הלך ביניהם. אירוניה מול הבכי בזמנו.
לי מבחינתי קיים רגש למישהו אחר ואני לא משחקת בקקי עם אנשים כמוהו ואלה המתרצים שהם "אחרי קשר ובא להם להנות".
וגם זה בסדר. רק בא לי שייצא לי כבר מהווריד !! אני סובלת וזה מביא אותי למצבי רוח ופיתוח יכולות עצומות של הדחקה ואיפוק.
מזלי שיש לי חברות טובות שמלוות אותי ודואגות לי מבלי להרפות.
אבל לפעמים לא תמיד יש לי זמן או רצון לשתף. הן רצות אחריי ואני הודפת. אני לא מסוגלת לשתף את רמת הפרטיות הזו עם אחרים עד כמה שיהיו קרובים אלי.
בכל אופן, אודה לעצות כיצד להתמודד מול המצב המורכב הזה.
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות