אני כיום לומד בקורס שפה ולפני כשבועיים העלו אותי רמה וכרגע אני ברמה של מתקדמים, כאשר הגעתי לכיתה החדשה ראיתי שיש שם נשים יפות ואז כל השיעור אני נבוך, כלומר קשה לי לדבר איתן ובכלל להסתכל עליהם.
למשל, כאשר בשיעור הראשון עשינו היכרות בין כל התלמידים/ות בכיתה דיברתי כאשר אני מסתכל על התקרה ועל השולחן, כאשר הכיתה עושה תרגילים קבוצתיים אני נמנע מלהשתתף ועוד ועוד עוד.
אני נהרס מבפנים כאשר אני רואה אותן כי אני יודע מראש שאין לי סיכוי להכיר אותן כי אני כישלון גמור בכל קנה מידה כאשר אני "מסתכל במראה" ולכן איני ראוי להתייחסות שלהן.
נמאס לי!
כל יום אחרי השיעור אני חוזר הביתה ונכנס לדיכאון עמוק שקשה לי מאוד לצאת ממנו, במהלכו אני רק חושב על זה שאני כישלון גמור ולא משנה מה אני יעשה אני 0 גדול כי אני אף פעם לא יהיה בנאדם רגיל שהילדות והנעורים שלו לא נדפקו. לא היו לי חיים, כי לא הייתה לי את ההזדמנות להכיר אותם ולכן לעולם לא אוכל להיות מה שהנשים רוצות שאהיה.
לא היו לי אף פעם קשרים שמתקרבים למושג הזה ידידות מינימלית, המגע הנשי חסר לי מאוד ובגלל שהייתי מיואש מהמצב שלי הלכתי לזונה אבל התוצאה הייתה הפוכה ונהפכתי לעוד יותר מבואס מעצמי.
ההתנהגות שלי מול נשים שלדעתי יפות, פשוט גרוע במילים עדינות והייתי רוצה לשפר אותה, ואני חייב לציין שעם נשים אחרות הבעיה הזו כמעט ולא קיימת.
אני יודע ששורש הבעיה נמצאת בקשר שלי עם המין השני ולכן ארצה לקבל עצות ספציפיות לשאלה וגם באופן כללי(קשר עם המין השני).
תודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025