קשה.אני אבודה בעולם הזה.לא מוצאת את עצמי.
אין לי כח לכתוב יותר מדי ולהסביר למה ואיך..אבל די...אדישות ריקנות כאב הכל מעורב כגוש מין כאב ריק..אין דרך טעם וכח להסביר...כנראה שאני בדיכאון..כמה שאני מנסה לגרום למסיכה לחייך להיות שקרנית..כנראה שהכאב שבעיניים לא משקר..שמה שבתוכי חזק מידי ..נימאס לי לנסות כל כך ולקבל תגובות תשתחררי את סגורה או שאין לך ביטחון או מנגנונים מה עברת בחיים..מישהו חשב שאנסו אותי..עד כדי כך אני משדרת כאב(לא התעללו בי מינית)..אולי זה כבר לא העבר רק הסימפטומים..והבדידות שלי הפחד להיות עם אנשים כבר..יאוש תקווה אדישות בין לבין אני עוד נושמת אין לי כח לחשוב..נס?אין ניסים היום..לפעמים חוץ מהזמן כלום לא משתנה אני פוחדת...מה לעשות כבר עם הבדידות נהפכתי להיות ילדה בודדה..המנגנונים מפלדה..עבר..איך משתחררים מהעבר?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות