בעלי חזר הביתה אחרי לימודים ממושכים והתגעגעתי מאוד וכנראה ששכחתי או שזה פשוט החמיר אבל המאמץ שלו כלפי הבית פשוט שואף לאפס.
הוא רק יומיים בבית ובא לי להרוג אותו.
הוא התפנק כל כך הרבה זמן בלימודים בלי לקום בלילות לילד. בלי לקום ב7 בבוקר. בלי לעזור בקניות, בסידורים, הכל נפל עלי. ועשיתי את זה בשמחה. שילשום בערב הוא חזר ואתמול בבוקר לא קם בבוקר אז קמתי אני אמרתי לא נורא שיתפנק הוא רק חזר אבל הוא גם לא היה מעוניין לקום הבוקר וכעס שאני בכלל מבקשת ממנו לקום.
בנוסף עבדתי אתמול כל היום (יום שישי) וביקשתי רק דבר אחד שיסדר את המקרר בזמן שאני בעבודה ויעביר את הכביסה מהמכונה למייבש. הוא לא עשה כלום וגם חמותי לקחה את הילד לשעה ואני הרדמתי את הילד לפני שהלכתי זה אומר שהיה לו מלא שעות על גבי שעות לעשות משהו שלוקח גג חצי שעה.
אני פשוט בשוק מהזלזול ומחוסר האיכפתיות אליי. אני בחודש שביעי להריון ואני מצפה שיתנהג אליי ביתר רגישות אבל ההפך הוא הגמור הוא לא עוזר לי. כשהלכתי השארתי בית מסודר כשחזרתי כל השטיח היה מלא בכוסמת כל הסלון עם צעצועים מפוזרים בכל עבר. קצת רחמים עליי אני בוכה ללא סוף על כאבי הגב ולא אכפת לו איך אפשר לחיות עם אדם שפשוט לא אכפת לו ממך?
שרואה לגו על הריצפה ופשוט עובר מאליו אלף פעמים מבלי לחשוב פעם אחת שאם אני לא ארים אשתי עם הכאבי גב תצטרך להרים.
שהסבל שלך לא משמעותי בעיניו? שאתה בעיניו סתם נודניק, ונמאס לי להיות נודניק בא לי שיראה שאני כאובה ויעזור לי לא כי צריך כי אכפת לו ממני. אני מרגישה שהאהבה שלו אליי פשוט נגמרה איך אפשר להמשיך ככה את הנישואים?
אני מיואשת וזקוקה לעצות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות