שלום, אני נשואה כשנתיים וקצת + תינוק בן 9 חודשים
וכבר זמן רב שהמחשבה לגירושין מהדהדת...רק שאני קצת נעצרת במחשבה
שיש פה ילד,ויש משפחה לפרק..אך מנגד כל מסכת הייסורים לצידו.
יצאנו כשנה וחצי לפני הנישואין,והכל היה וזרם כמו שצריך אפילו מדהים!
בחודשים לפני החתונה התחילו הבעיות,תירצתי את זה לעצמי כלחץ ומתח נפשי וכו'. זה כלל מצידו התבטאויות מגעילות כלפיי , המשיך לשיחות שלו עם בחורות בפייסבוק ושיחות טלפון באמצע הלילה.
בנוסף הצד הכי מכביד ומעיק זה שהוא דבוק לאמא שלו כל דבר עובר דרכה
והיא כמובן לא מנעה מלהגיב ולהתערב בכל נושא. לא יכולתי לספר לו שום דבר ולו הכי אישי שלי מבלי שהיא תדע על זה במיידי או מס שעות לאחר מכן
וזה עד היום וזה הופך למריבות קולניות בעיקר מצידו
מספר פעמים קמתי והלכתי לאמא שלי מבלי לומר לו כלום אפילו עם הילד שלי
והוא ישר ראה את זה כפגיעה "בכבודו" ולא איחר מלהגיב ב"את תראי מה יהיה לך " אל תחזרי לפה , וכל מיני דברים
ואיכשהו תמיד הוא חוזר לחבק לנשק להגיד שהתגעגע
אפילו סקס כבר לא בא לי , אני לא מצליחה להתקרב אליו אני מרגישה שהוא מגעיל אותי . וכשהוא ממש מצליח להכעיס אותי ולריב איתי המילים הללו נאמרות לו.
חשבתי להתגרש כי זה אומללות לחיות ככה בשבילי. גם ככה המצב הכלכלי לא מזהיר וגם כשאני עובדת אני לא יכולה להרשות לעצמי דבר רק הוא יכול לקנות דברים כאלה ואחרים
גרים בשכירות , כי גרנו תקופה של שנה וקצת אצל אימו והוא לא חסך שקל בצד
כי הוא נתן לה יותר ממחצית ממשכורת שקיבל.
מה שהביא אותנו למצב הזה והוא לא מודה בזה. אי אפשר לדבר איתו הוא ישר הודף אותי ומנסה להפסיק וכשנעשה משהו שלא נראה לו זה הופך לקללות וגידופים.
רוצה לקום ולעזוב לחיים אולי יותר טובים אבל שקטים
אבל יש ילד פה
שיחיה בבתים נפרדים,
מה עושיםםםםםםםם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות